הדרך אל ריפוי וצמיחה

 

המטפל האלטרנטיבי ברוך רקנטי (63), נצר למשפחת בנקאים מוכרת, החל את המסע הרוחני שלו בעקבות משבר רגשי שחווה ובא על פתרונו בטיפולים ביו-אנרגטיים.

בספרו, "הדרך אל ריפוי וצמיחה" (הוצאת פוקוס ספרי בריאות) הוא מביא את סיפוריהם של גברים, נשים וילדים רבים שפגש בקליניקה שלו כמטפל באנרגיות, תוך שהוא מסכם את עקרונות הטיפול שלו, המתבססים על ביו-אנרגיה קלאסית שעליה מורכבות שיטות טיפול אלטרנטיביות רבות ומגוונות כגון: אימון, דמיון מודרך, "מוח אחד", ושיטת "העבודה" של ביירון קייטי.

לקראת גיל 40 נקלע רקנטי למשבר רגשי. הוא עזב את הבנק שבו עבד ופנה להיות סוכן ביטוח עצמאי אך גם שם לא מצא את מקומו. "מגיל שש חלמתי לעבוד בבנק דיסקונט",הוא אומר ומוסיף "אף אחד לא שיער שתפנית כזו תחול בחייו של מנהל בבנק ובעל סוכנות ביטוח, שבגיל 38, כשהוא נשוי ואב לחמישה ילדים הגיע להבנה שהייעוד שלו הוא לטפל באנשים ולעזור להם להיחלץ ממצבים לא נעימים במסלול החיים".

וכך לאחר שרקנטי נטש את עולם הפיננסים – מקום בטוח ויציב, הוא החל את המסע שלו אל עולמות של אנרגיות. הוא פנה לטיפול בביו-אנרגיה ולאחר מספר מפגשים עם המטפלת הוא בחר להירשם לקורס ביו-אנרגיה, כדי לעזור לעצמו.

 

ברוך רקנטי. יח"צ

מאז הוא מטפל באנשים מכל גווני הקשת: אנשים שתרים אחר עבודה, אנשים עם מחלות פיזיולוגיות ונפשיות, או כאלה שסתם תקועים בלי כיוון ברור וזאת בשיטת "הדרך אל ריפוי וצמיחה" שאותה פיתח על בסיס הביו-אנרגיה.

לכל אורגניזם יש שדה אנרגטי הזורם בתוכו ומקיף אותו. התפקוד הגופני והרגשי שלנו ע"פ תפישה זאת בכמות ובאיכות האנרגיה שזורמת בתוך ההוויה שלנו. האנרגיה זורמת באטמוספירה בכיוונים ידועים ומוגדרים וסיבות מגוונות עשויות להפריע את זרימתה התקינה, בהן גם "ואקום אנרגטי" שנוצר כאשר האנרגיה האטמוספירית מדוללת או חסרה, ולפיכך היא משפיעה על האנרגיה הזורמת בגוף. במרבית המקרים היא נחלשת, ובחלק מהמקרים היא עלולה אף להיסגר – נתון שיבוא לידי ביטוי בשדות האנרגטיים של האדם.

הדרך אל הריפוי והצמיחה של מצבים שכאלה היא כמובן אישית. לתפישתו של רקנטי, דרכו של כל אדם להתחזקות ולהתקדמות שונה מזו של רעהו, אך לכל אחד ואחת מזומנת תקווה של יציאה לדרך חדשה. והודות ליכולתה של הביואנרגיה השימושית (שיטת האבחון `ביורגונומי`) המבוססת על חישת אנרגיה באמצעות העפעוף, חישה עדינה שתכליתה להוביל לדיוק באבחון, תוך תקשורת עם אנרגיית המטופל ועם האנרגיה האטמוספירית, יוכל כל אחד להגיע אל הגילוי העצמי, ולהתקדם לעבר המימוש העצמי, לשיפור הבריאות, לצמיחה ולקידום.

בספרו מגולל רקנטי כ-30 סיפורים מתוך אלפי מטופליו, ובעזרת סיפוריהם הייחודיים הוא ממחיש לקורא את עיקרי גישתו כמטפל אלטרנטיבי. בסיפורים הללו שיש בהם קשת מגוונת של רגשות אנושיים – סבל ותקווה, כאב וחמלה, שמחה והתרוממות רוח – יכול לשיטתו כל אדם למצוא את עצמו, ולמצוא בעצמו כוחות ותקווה שיסייעו לו לטפל בחסימות ובטראומות מן העבר הקרוב והרחוק שהן כאמור ע"פ התפישה הזאת השורשים למגוון רחב של בעיות פיזיולוגיות, רגשיות, חשיבתיות ואחרות.  

 

כקוראת בספר איני יכולה  להתעלם מהעובדה שהוא בהחלט מאפשר קשר בלתי אמצעי לאנשים שמאמינים כי סבלם ושיפור מצבם הרגשי בעיקר ראויים לא רק להתייעצות עם מטפל כזה או אחר אלא גם לחיפוש בלתי נלאה לחשיבה יצירתית. בספר אף אחד אינו נחשב יודע־כל, אף אחד אינו מרכין ראש בפני בר סמכא כזה או אחר שיודע יותר טוב מהקורא עצמו ושטוען בתוקף שאין לו סיכוי ולכל קורא מוצגים סיפורי תכלית שמהם הוא יוכל להקיש לטיפול בחסימות ובטראומות מן העבר הקרוב והרחוק. 

 

אין ספק כי שכיחותם של ספרי תודעה מסוג זה והפופולאריות של התעצמות המגמה של ריפוי עצמי בפרט, היא עוד ייצוג לכישלונה של הדוקטרינה המודרניסטית, הסמכותית והמדעית, וניצחונה של ההשקפה הפלורליסטית. ועם זאת, אם אדרש להשיב האם הספר של רקנטי הצליח להוביל אותי לריפוי מוחלט? אענה שאיני בטוחה. אין ספק, כי תופעת החיפוש אחרי ריפוי עצמי נוכחת מאוד בעידן הנוכחי, וכל עוד הקורא אינו נסחף ומובל לחשיבה חד־ממדית, כאילו בכוחו של פתרון אחד להוביל לשינוי, אין כל רע בקריאתו.

 

לטעמי האנרגיה שלנו מושפעת מגורמים רבים, בהם שעות השינה, פעילות גופנית, תזונה בריאה ומאוזנת בשעות נכונות, מצב רגשי, יצירתיות, סביבה בריאה, חשיפה לשמש ועוד, הספר ואימוץ הגישה הכללית שאינה מסתפקת כאמור רק בסמכות הטיפול הקונבנציונלי היא בבחינת פרמטר נוסף מבחינתי שיכול להשלים את התמונה כולה אך בוודאי לא לעמוד כגישה רעיונית אבסולוטית.