צילום: גוגלגוגל בחרה לייחד הבוקר (א`) את הדודל שלה לסיפורו המדהים של טרי פוקס, האיש שרץ מדי בוקר בכדי לעורר מודעות לסרטן, עד שהמחלה הכריעה אותו.
"מרתון התקווה", כך נקרא המסע של פוקס, שהסתיים השבוע לפני 40 שנה בקנדה, במסגרתו הוא קם מדי בוקר ב-04:30 ויצא לרוץ. בכל מזג אוויר, בחום, בקור ובגשם. הוא רץ מרתון בכל יום, במשך 143 ימים רצופים כשהוא עורך את המרתון שלו על רגל אחת.
"מרתון התקווה", כך נקרא המסע של פוקס, שהסתיים השבוע לפני 40 שנה בקנדה, במסגרתו הוא קם מדי בוקר ב-04:30 ויצא לרוץ. בכל מזג אוויר, בחום, בקור ובגשם. הוא רץ מרתון בכל יום, במשך 143 ימים רצופים כשהוא עורך את המרתון שלו על רגל אחת.
הקריירה הספורטיבית של פוקס הצעיר (18) הגיעה לקיצה במרץ 1977, עת נאלץ לפנות לבית החולים ולשמוע כי הוא סובל מסרטן ראשוני בעצמות. הדרך היחידה למנוע את התפשטות המחלה הייתה לדאבונו קטיעה של רגלו. במחלקה האונקולוגית, הוא בחר לצאת למסע הנ"ל על מנת להגביר את המודעות למחלת הסרטן ולגייס כסף למאבק בה.
"אני לא מוכן לעזוב את העולם הזה", אמר בשעתו לבני משפחתו שהתייפחו סביבו.
ב-1980 "מרתון התקווה" של פוקס יצא כאמור לדרך, מסע שסחף מדינה שלמה. העיתונים עדכנו בכל יום מה מיקומו הנוכחי ולאן מועדות פניו. "איפה שהוא, הכאב חייב לעצור, ואני נחוש לקחת את עצמי עד הקצה בשביל המטרה הזו", הסביר במכתב ששלח למספר חברות מהן ביקש חסויות למימון המסע. "אני לא אומר שהיוזמה הזו תביא תשובה חד משמעית או תרופה לסרטן, אבל אני מאמין בניסים. אני חייב", ציין פוקס בשעתו.
באפריל, 1980, כשהוא מלווה בחברו הטוב ביותר דאג אלוורד, הוא החל את המסע כשמטרתו היא לסגור מעגל מטפורי ולסיים ב-10 בספטמבר בוויקטוריה שבבריטיש קולומביה, אלא שבחודש ספטמבר כשהוא מלווה בגדודי אנשים שהגיעו כדי להריע לו ביישורת האחרונה של המסע שלו הוא פונה בכאבים עזים לבית החולים.
בעשרת החודשים הבאים הוא נאבק במחלה וחווה כאבים עזים. הממשלה הקנדית העניקה לו עיטורי כבוד וב-28 ביוני 1981, ב-4:35 בבוקר, הוא הלך לעולמו בבית החולים בניו ווסטמינסטר, חודש לפני שחגג את יום הולדתו ה-23.
מאז ומדי שנה מקובל בשבוע הראשון של חודש ספטמבר, השבוע הראשון ללימודים בקנדה לציין את פוקס ומורשתו ביום מחווה לזכרו. האמנית הקנדית לין סקורפילד, שאיירה כאמור את הדודל לכבודו – ציינה כי עשתה זאת כשהיא נזכרת אחורה בימי ילדותה בקנדה.