השחקנית הצרפתייה ז`קלין שרלוט דיפרנואה, ששם הבמה שלה — קוקסינל — הפך בעברית למילת גנאי שגורה, שלא לומר שגורה ומיותרת מדי,  נולדה ב-1931 בשם ז’אק שארל דיפרנואה.

ב-1953 החל ז`אק לאמץ את שם הבמה coccinelles ‏("פרת משה רבנו" בצרפתית) ופרץ בקריירה מצליחה כזמר טְרַנְסְוֶוסְטַיְט.
 
הוא הופיע, בין היתר, גם במועדון הצרפתי המפורסם Le Carrousel de Paris.

שלוש שנים מאוחר יותר נסע ז`אק למרוקו ושם בקליניקה של ד"ר ג`ורג` בורו הוא השלים ניתוח להתאמה מגדרית, והפך להיות למעשה לצרפתי הראשון שעבר ניתוח זה.

עם שובה לצרפת כאישה טרנסג`נדרית עוררה קוקסינל מהומה תקשורתית ברחבי אירופה כמקרה המפורסם הראשון של שינוי מין ביבשת.
 
בהמשך היא ייסדה את להקת "לה קרוסל" שכל חברותיה בו היו טרנסקסואליות ועמה הופיעה בכל רחבי היבשת. הזמר האיטלקי גיגו אגוסטי שהתרשם מקוקסינל עמוקות, כתב עליה את שירו "Coccinella".

במסגרת סיבוב ההופעות הגיעה להקת "לה קרוסל" בשנות ה–60 גם לישראל. עבור רוב הישראלים היה זה המפגש הראשון עם אמנית טרנסג`נדרית.

בעקבות ביקורה בארץ נכנסה המילה "קוקסינל" לשפת הדיבור כתיאור גנאי לטרנסג`נדריות או סתם לגבר שנתפס כנשי.

ב-1960 נישאה קוקסינל לעיתונאי הספורט פראנסי בונה, עובדה שעוררה מהומה רבה בקרב החברה הצרפתית, שחלקה פקפק בלגיטימיות של הנישואים הללו. בחלוף שלוש שנים היא התגרשה וב-1966 התחתנה שוב הפעם עם מריו פלורנטין.

בשנת 1978 עברה להתגורר בברלין, וכיכבה במופעי קברט גדולים במערב גרמניה. היא שבה לפריז שמונה שנים מאוחר יותר.

לאורך השנים עסקה קוקסינל בפעילות וולונטרית לקידום זכויות טרנסג`נדרים בצרפת. היא הקימה את ארגון "להיות לאישה", שנועד לספק תמיכה כלכלית ונפשית לנשים טרנסג`נדריות.

ב-1996 היא התחתנה בפעם השלישית עם טרנסג`נדר בשם תיארי וילסון.
 
קוקסינל פרשה מעולם הבידור בשנת 2003. היא נפטרה משבץ במרסיי ב–2006.
 
בצוואתה ביקשה לשרוף את גופתה ולפזר את אפרה במקום לא ידוע, כדי שבני משפחתה לא יוכלו לפקוד את קברה. "לא הייתה לי משפחה במהלך חיי, אז שיעזבו אותי במותי", כתבה.

הבוקר (שלישי) הקדישה לה חברת גוגל את הדודל היומי שלה, בדיוק ביום בו נולדה לפני 91 שנה.