גוגלבוריס לאונידוביץ` פסטרנק היה סופר ומשורר רוסי-יהודי.
יצירתו הבולטת ביותר היא הרומן "דוקטור ז`יוואגו" המגולל את סיפורם של משורר רוסי והמאהבת שלו במהלך המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 ותוצאותיה האכזריות. הרומן, שנאסר לפרסום בברית המועצות, נשלח למו"ל איטלקי, שהוציא אותו לאור במילאנו ב–1957 ותורגם לעשרות שפות ונמכר במיליוני עותקים בשעה שאגודת הסופרים הרוסית (שהייתה בשעתו גוף ממשל פוליטי) סירבה לאשר את הוצאתו לאור בנימוק שהרומן מתאר את המהפכה הרוסית כפשע היסטורי ושגיבוריו "עסוקים רק בשאיפתם הפרטית לחיים נוחים יותר, מבלי להביא בחשבון את הצרכים והמצוקות של הכלל, שמחייבים הקרבה מסוימת מצד כל המעורבים בדבר, לרבות האינטלקטואלים המחוננים שחוזרים ומעסיקים את הקורא במצוקותיהם הנפשיות והגופניות הפרטיות".
התעוזה שגילה המשורר המחונן שהיה לפרוזאיקון נחשבה בשעתו למעשה בגידה בעיני הפוליטרוקים. כעבור שנה למרות שפסטרנק זכה בפרס נובל לספרות על ספר זה -נאסר עליו מלקבל את הפרס בעקבות לחץ של הממשל הסובייטי, וכך הוא נעשה לדמות המזוהה ביותר עם תנועת הדיסידנטים והספר — לסמל המאבק הספרותי בטוטליטריזם הסובייטי.
הרומן "דוקטור ז`יוואגו" יצא לאור ברוסיה רק בשנת 1988 ופסטרנק זכה להכרה כרב אמן רק לאחר מותו בשנת 1960.
פסטרנק נולד במוסקבה למשפחה של אנשי אמנות, אביו היה הצייר לאוניד פסטרנק ואמו הפסנתרנית רוזה קאופמן. שני הוריו היו בין הבודדים מיהודי רוסיה הצארית שטיפסו בסולם החברתי והתערו מבלי להמיר את דתם. האב, שהיה צייר חשוב, אף היה פטור מגירוש מוסקבה שהתקיים בערב חג הפסח של 1891 אז, פרסם נסיך רוסיה, סרגיי אלכסנדרוביץ, אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי, צו לגירוש כל היהודים למחוז חקלאי מרוחק ("תחום המושב").
בשנת 2001 הכיר בית המשפט במוסקבה בבני משפחתו של פסטרנק כיורשים החוקיים של עיזבונו. מאבק משפטי ממושך התנהל זה עשור סביב עיזבונו של הסופר, הכולל את כתבי היד המקוריים של הרומן "דוקטור ז`יוואגו" ושל יצירות ספרותיות נוספות. בכך שלל בית המשפט את הזכות על העיזבון מיורשיה של אולגה איבינסקיה, שעל פי דמותה עיצב פסטרנק את דמותה של לארה פרסקוט, שנקראת על שם גיבורת היצירה.
פסטרנק נפטר ב-1960 מסרטן הריאה. אף על פי שהתפרסמה על מותו רק הודעה קטנה בעיתון ספרותי, נהרו להלוויתו שהתקיימה בחלקת הסופרים בבית הקברות פרדלקינו שבפאתי מוסקבה, אלפים.
יצירתו הבולטת ביותר היא הרומן "דוקטור ז`יוואגו" המגולל את סיפורם של משורר רוסי והמאהבת שלו במהלך המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 ותוצאותיה האכזריות. הרומן, שנאסר לפרסום בברית המועצות, נשלח למו"ל איטלקי, שהוציא אותו לאור במילאנו ב–1957 ותורגם לעשרות שפות ונמכר במיליוני עותקים בשעה שאגודת הסופרים הרוסית (שהייתה בשעתו גוף ממשל פוליטי) סירבה לאשר את הוצאתו לאור בנימוק שהרומן מתאר את המהפכה הרוסית כפשע היסטורי ושגיבוריו "עסוקים רק בשאיפתם הפרטית לחיים נוחים יותר, מבלי להביא בחשבון את הצרכים והמצוקות של הכלל, שמחייבים הקרבה מסוימת מצד כל המעורבים בדבר, לרבות האינטלקטואלים המחוננים שחוזרים ומעסיקים את הקורא במצוקותיהם הנפשיות והגופניות הפרטיות".
התעוזה שגילה המשורר המחונן שהיה לפרוזאיקון נחשבה בשעתו למעשה בגידה בעיני הפוליטרוקים. כעבור שנה למרות שפסטרנק זכה בפרס נובל לספרות על ספר זה -נאסר עליו מלקבל את הפרס בעקבות לחץ של הממשל הסובייטי, וכך הוא נעשה לדמות המזוהה ביותר עם תנועת הדיסידנטים והספר — לסמל המאבק הספרותי בטוטליטריזם הסובייטי.
הרומן "דוקטור ז`יוואגו" יצא לאור ברוסיה רק בשנת 1988 ופסטרנק זכה להכרה כרב אמן רק לאחר מותו בשנת 1960.
פסטרנק נולד במוסקבה למשפחה של אנשי אמנות, אביו היה הצייר לאוניד פסטרנק ואמו הפסנתרנית רוזה קאופמן. שני הוריו היו בין הבודדים מיהודי רוסיה הצארית שטיפסו בסולם החברתי והתערו מבלי להמיר את דתם. האב, שהיה צייר חשוב, אף היה פטור מגירוש מוסקבה שהתקיים בערב חג הפסח של 1891 אז, פרסם נסיך רוסיה, סרגיי אלכסנדרוביץ, אחיו של הצאר אלכסנדר השלישי, צו לגירוש כל היהודים למחוז חקלאי מרוחק ("תחום המושב").
בשנת 2001 הכיר בית המשפט במוסקבה בבני משפחתו של פסטרנק כיורשים החוקיים של עיזבונו. מאבק משפטי ממושך התנהל זה עשור סביב עיזבונו של הסופר, הכולל את כתבי היד המקוריים של הרומן "דוקטור ז`יוואגו" ושל יצירות ספרותיות נוספות. בכך שלל בית המשפט את הזכות על העיזבון מיורשיה של אולגה איבינסקיה, שעל פי דמותה עיצב פסטרנק את דמותה של לארה פרסקוט, שנקראת על שם גיבורת היצירה.
פסטרנק נפטר ב-1960 מסרטן הריאה. אף על פי שהתפרסמה על מותו רק הודעה קטנה בעיתון ספרותי, נהרו להלוויתו שהתקיימה בחלקת הסופרים בבית הקברות פרדלקינו שבפאתי מוסקבה, אלפים.
