אחרי כל מה שעבר עליו, אדמונד לא רק שורד, הוא פורח

 

איך שאני רואה את זה, להיות בעלים של בית מלון בישראל של 2025 זה להיות אחד מהשניים: או שאתה קצת מטורף, או שאתה מאוד מאמין ואמיץ. ואולי זה בכלל השילוב שהופך את זה להגיוני.

 

מלון אדמונד בראש פינה נפתח לראשונה רגע לפני שהעולם כולו נסגר, בסוף 2019.

 

 

לפני שהספיק ליהנות מפתיחה חגיגית, מגיפת הקורונה השתלטה ומאז נדמה שהמלון נפתח ונסגר כמו חלונות בווינדויס של ילד עם הפרעת קשב בזמן משחק פורטנייט עם החבר׳ה: מגיפה עולמית, שלל סגרים, השבעה באוקטובר, אירוח של מפונים ואנשי מילואים וכשנדמה היה שאפשר רגע לחזור לנשום ולרבוץ בבריכה, הוא שוב נסגר באופן פתאומי בחסות המתקפה האיראנית.

 

עם זאת, ב-6 שנים האחרונות, המלון הוכיח שהוא ממש כמו חתולה: תמיד יודע לנחות ולקום על הרגליים. ממרץ האחרון המלון חזר לפעילות, ובתחילת יולי כבר היה ברור – מלון אדמונד חי, נושם, ומוכן לארח שוב.

 

 יח"צ

 

אני הגעתי בדיוק בזמן. ממש לצד "שוקפינה", מרכז הקניות והמסעדות של ראש פינה, נמצא לו אדמונד. הכי קרוב לעניינים אבל כבר בכניסה מרגישים את המרחק.

 

הכניסה למקום התחילה בשקט. אבל לא שקט מהונדס, אלא אמיתי שמרגיש הכי נעים. נכנסים דרך שערי האבן של המלון, ומיד מבינים שזה לא עוד מלון עם עיצוב טרנדי, אלא אחד עם סטייטמנט. מלון בוטיקי, רומנטי להפליא שמאמין בזוגיות ורוצה כאן כמה שיותר לבבות באוויר.

 

במלון 66 חדרים, כולם מעוצבים באלגנטיות שקטה: הרבה עץ, הרבה אבן, הרבה סטייל נקי ומינימליסטי. חדרים שנועדו להרגיע ואין בהם שטיח אחד.

 

 

הריצוף יפהפה ומרגיש ביתי ויוקרתי, כזה שאתה רוצה לבית. החדרים מתצפתים לבריכה ומעניקים נוף מרגיע. החלונות האטומים מאפשרים גם להתבודד בחדר בשקט מוחלט למי שבכל זאת לא רוצה לשמוע את אנשי הבריכה. בחלק מהחדרים יש גם מרפסת קטנה.

 

אדמונד הוא מלון למבוגרים בלבד (כניסה לילדים מגיל 14 ומעלה), וזה ניכר בכל צעד. לא תשמעו כאן ילדים צורחים ליד הבריכה, לא תעמדו בתור לארוחת בוקר. ואם במקרה יקום לו אורח שירים את הקול, יש מי שיבקש בנימוס שזה פחות הווייב של המקום. יש אוויר. נשימה. מקום.

 

  יח"צ, בריכת מלון אדמונד

 

אחת הסיבות המרכזיות שהתאהבתי בזכותן מקום היא הבריכה בטמפ׳ של 28 מעלות (לא המצאתי, שאלתי), עם ג`קוזי חיצוני מהמם. בתור אחת שקר לה תמיד, נכנסתי לבריכה בקלילות של אילה והשילוב הזה בין מים חמים לשקט סביב – הוא לא פחות מתרפיה.

 

במקום גם ספא שכולל 7 חדרי טיפול, כולל אחד זוגי, סאונה יבשה ורטובה, וחדר כושר מאובזר היטב עם ציוד של טכנוג`ים שמאפשר לעשות שם אימון אמיתי ולא רק "לסמן וי". הכניסה לספא כלולה במחיר הלינה. הטיפולים עצמם הם כמובן בתשלום נוסף.

 

 

ומילה (או כמה) על האוכל. מסעדת המלון, ״ויקטוריה״, מגישה מנות מוקפדות שמשלבות בין חומרי גלם מקומיים לטכניקות קלאסיות.

 

בבוקר, אין צורך לעמוד בתור להפוך על סויה שלכם שכן מלצרים ניגשים ומקבלים הזמנה. בלי רעש, בלי הצגות. פשוט אוכל טוב. לצד המסעדה, בר ״הלורנס״ מגיש קוקטיילים מצוינים (אני דבקתי בלימונענע עארק) ובמלון יש גם חדר יין שמתמחה ביינות האזור (יש גם טעימות, אם אתם בעניין).

 

 

מיקום המלון כאמור מדויק גם הוא. צמוד ל"שוקפינה", מרכז קניות חמוד שמאפשר גם לממש את רצון השופינג למי שחשקה נפשו ברכישה קטנה, דאודורנט מהפארם או כדור גלידה מגולדה. יש כאן כל מה שצריך למי שבכל זאת רוצה להוציא את עצמו מהבריכה לטובת סיבוב שופינג קליל.

 

האווירה במקום היא רומנטית – לא סכרינית, אלא מדויקת. כמו המלון עצמו. מבחינת האירוח, בסופי שבוע ישנה אפשרות להזמין רק חצי פנסיון מתוך כוונה ברורה של המלון לספק חוויה נעימה וקולינרית מתחילה ועד סופה.

 

 

באמצע שבוע אפשר להזמין רק לינה וארוחת בוקר, אבל בכנות, לא הייתי ממהרת לוותר על ארוחת הערב במלון. הכול גמיש, מותאם לאנשים שמגיעים לנוח ולא להילחץ.

 

החזון של בית המלון, לדברי הבעלים, הוא להעניק חוויה רומנטית. גם כשהמדינה משתגעת, גם כשהכול מתערער, המלון הזה מצליח להישאר יציב ולממש את החזון.

 

אם אתם מחפשים מקום לברוח אליו, לא ברמת הרילוקיישן, לא לבריחה דרמטית של טריקת דלתות, אלא כזה שיציע לכם הפוגה מהעומס ומהמתח – מלון אדמונד הוא בדיוק זה. ולא בגלל שהוא מנסה להיות מושלם. הוא פשוט יודע את העבודה.

 

 

* הכתבת היתה אורחת המלון