צילום: גוגלהר האולימפוס היווני שהיה משכנם של 12 האלים האולימפיים המרכזיים, זוכה הבוקר (חמישי) לככב בדודל היומי של גוגל, כהוקרה לשלושת המטפסים שהגיעו ראשונים לפסגתו ב-2 באוגוסט 1913.
האולימפוס, ההר ממחוז תסליה מזדקר כידוע לגובה של 2,917 מטרים בתלילות מעל הים האגאי. הוא ידוע הן בשל גובהו המוחלט והן בשל גובהו היחסי – גוש סלע ענק בגובה של כמעט 3,000 מטרים המתרומם הישר מעל הים. מעבר להר משתרע חבל מקדוניה העצום, בין הרי אלבניה במערב להרי בולגריה וגבול טורקיה במזרח. ההר עצמו מוקף תדיר בערפל וסערות ברקים ואפוף באווירה מיסטית – כיום הוא משמש כפארק לאומי מוגן שבו מיני צמחים, חיות וציפורים נדירים. סביב ההר ישנם מסלולי טיול שמהם מומלץ לצפות בהר אפוף המסתורין.
האולימפוס, ההר ממחוז תסליה מזדקר כידוע לגובה של 2,917 מטרים בתלילות מעל הים האגאי. הוא ידוע הן בשל גובהו המוחלט והן בשל גובהו היחסי – גוש סלע ענק בגובה של כמעט 3,000 מטרים המתרומם הישר מעל הים. מעבר להר משתרע חבל מקדוניה העצום, בין הרי אלבניה במערב להרי בולגריה וגבול טורקיה במזרח. ההר עצמו מוקף תדיר בערפל וסערות ברקים ואפוף באווירה מיסטית – כיום הוא משמש כפארק לאומי מוגן שבו מיני צמחים, חיות וציפורים נדירים. סביב ההר ישנם מסלולי טיול שמהם מומלץ לצפות בהר אפוף המסתורין.
במיתולוגיה היוונית מתואר האולימפוס כמקום בו ישבו האלים שחיו חיי מותרות ותוארו במונחים אנושיים לחלוטין, ללא עירוב של הגות מוסרית. היו שם אלים שחוו חוויות קשות כמו במקרה של הרה, אלת הנישואין והאמהות, שהשליכה את בנה הפייסטוס מההר כאשר נוכחה לדעת שנולד צולע ומכוער, כך גם אפרודיטה, אלת האהבה והפריון, שהשליכה מההר את התינוק הרמפרודיט, שהיו לו גם איברי מין זכריים וגם איברי מין נקביים. אל היין דיוניסוס, לעומת זאת, זכה למקום של כבוד בהר לאחר שסייע לאפרודיטה להשתחרר מכבלי מלכודת שהכין לה הפייסטוס הזועם.
במשך שנים רבות, בשל שילוב של אמונה דתית ואמונות תפלות לא העזו אנשים לטפס על האולימפוס. הניסיון המתועד הראשון לטיפוס על ההר נעשה בשנת 1669 על ידי הסולטן העות`מני מחמת הרביעי, שלא הצליח להגיע לפסגה. ניסיון שני בוצע בשנת 1780 על ידי קצין צרפתי, שהצליח להעפיל עד לנקודה בה נמצא היום מנזר על המדרון המזרחי של ההר.
במשך שנים רבות, בשל שילוב של אמונה דתית ואמונות תפלות לא העזו אנשים לטפס על האולימפוס. הניסיון המתועד הראשון לטיפוס על ההר נעשה בשנת 1669 על ידי הסולטן העות`מני מחמת הרביעי, שלא הצליח להגיע לפסגה. ניסיון שני בוצע בשנת 1780 על ידי קצין צרפתי, שהצליח להעפיל עד לנקודה בה נמצא היום מנזר על המדרון המזרחי של ההר.
רק ב-2 באוגוסט 1913,לאחר שהשלטון עבר מידי טורקיה לידי יוון, הצליחו שני אמנים שוויצריים: הצלם פרדריק בויסונאס וידידו דניאל באוד-בובי ומורה הדרך היווני קריסטוס קקלוס להעפיל לפסגות הגבוהות, שכונו אז "כתר זאוס", וכיום מופיעות במפה כ-Mytikas -פסגת המיטיקס, הפסגה הגבוהה של ההר.
