צילום: גוגל
 
הזמרת סזריה אבורה גדלה בעיר מינדלו שבאי סאו ויסנטה והתייתמה מהוריה בגיל צעיר ולפרנסתה שרה בברים ובאוניות נופש.

בשנות ה-60 של המאה שחלפה היא הייתה לאחת הזמרות המצליחות בכף ורדה, מושבה פורטוגלית שזכתה בעצמאות ב-1975, אבל שמה לא יצא אל מחוץ למדינה, פרט ליוצאי כף ורדה שחיו בפורטוגל, צרפת וארצות הברית.
 
אבורה, כונתה "הדיווה היחפה", כיוון שנהגה להופיע ברגליים יחפות מתוך הזדהות עם חסרי הבית בעולם.

היא זכתה בפרס הגראמי ובפרס תואר "אביר מסדר התרבות" משר התרבות בצרפת, והיא שרה את שירי הנשמה שלה בקריאולית פורטוגזית, השפה המדוברת בכף ורדה שממערב לאפריקה. סגנונה המוזיקלי נקרא מארנה, שהוא בעצם שילוב בין הפאדו הפורטוגלי והבוסה נובה הברזילאית, עם השפעות מאפריקה .

מאמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80 היא פרשה מקריירה מוזיקלית לתקופה ארוכה בשל קשיים כלכליים, היא זכתה לפריצה הבינלאומית שלה בגיל 45, בזכות קולה החם והמוזיקה שלה, שמחברת בין אפריקה, פורטוגל ואנגליה ובין מקצבי הסמבה, הסלסה, מחול הקוורדיל, המורנה של כף ורדה והפאדו הפורטוגזי.

לפני כשמונה שנים (דצמבר 2011) נפטרה אבורה מסיבוך בדרכי הנשימה בהיותה בת 70.

אבורה הופיעה בישראל פעמיים, בפעם האחרונה לפני כשנתיים, בנובמבר 2009, וריגשה את הקהל בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים.

הבוקר במלאת 78 שנים להולדתה הקדישה לה חברת גוגל את הדודל היומי שלה.