צילום: Naganath Chiluveru לאתר unsplashרוב הסיכויים הם שבזמן שאתם קוראים את הכתבה הזאת, אתם לובשים פריט אופנה כלשהו שמקורו בהודו. התגית "Made in India" מתנוססת מתברר כמעט על כל אחד מעשרה פריטים בגרדרובה שלנו.
בשלושת העשורים האחרונים הפכה הודו לאחת מבירות הטקסטיל העולמיות, לא בכדי יש לה אפילו שר לענייני טקסטיל. אלא שלא כל הנוצץ זהב הוא.
לפני כשנתיים חשף ה"אובזרוור" כי עובדים במפעל הטקסטיל "ויוה גלובל" שבניו-דלהי, הודו, המייצר עבור ענקית הקמעונאות הבריטית "מרקס אנד ספנסר", כמו גם עבור הרשתות "גאפ" ו"נקסט", אולצו לעבוד עד 16 שעות ביום ואף הוכו בשעה שמחו על תנאי העסקתם.
גם תחקיר של העיתונאית קארן מקוויי מעיתון "הגרדיאן" חשף כי יצואנית הבגדים הגדולה בהודו, "גוקאלדס אקספורט", משלמת כ-1.13 ליש"ט (כ-9.4 שקלים) ליום עבודה בן 9 שעות.
בעבר, ניצבה רשת האופנה השוודית M&H במרכזן של מספר פרשיות תקשורתיות הקשורות בפעילותה במזרח.
במקרה אחד העידה מיאט — נערה צעירה העובדת במפעל שמייצר את בגדי H&M במיאנמר כי הועסקה בתנאים נצלניים — הרבה מעבר למכסת השעות המותרת ומתחת לגיל המותר. מיאט הועסקה במפעל מגיל 11, כשהחוק הבינלאומי מתיר העסקה מגיל 14.
על אף שמקרה המתואר לא התרחש בהודו, יצוין כי הודו אוחזת בתואר המפוקפק של שיאנית עולם בעבדות ילדים עם למעלה מ-60 מיליון ילדים מנוצלים. בפשיטה שערך קאילאש סאטיראטהי – פעיל בולט בעולם נגד עבודת ילדים ובעליו של ארגון "הצילו את הילדות" במפעל טקסטיל שמייצר בהודו עבור "גאפ" האמריקאית הוא חילץ כ-75 ילדים שהועברו למעון שיקום הפועל בחסות הארגון שלו.
לדבריו הילדים הללו העידו בפניו כי עברו במפעל התעללויות קשות. "הם זוכים לאוכל ולמקום לישון בו, ויש מי שחושב שהם צריכים לומר על כך תודה", מסר סאטיראטהי.
במקרה אחר העידה תופרת במפעל המייצר עבור H&M בהודו כי במתפרה שבה היא עובדת מתמוטטים עד 15 עובדים ביום ונזקקים לטיפול רפואי. אותה עובדת אף ציינה בפני מקוויי כי כשלא עמדה ביעדי הייצור, המעסיקים "זרקו עליה את הבגדים".
במאי הסרטים הדוקומנטריים אנדרו מורגן, הציג כבר לפני 5 שנים בסרטו הדוקומנטרי "העלות האמיתית", את העובדה האומללה כי במרבית ממפעלי הטקסטיל בהודו מופקדים שומרים חמושים שמונעים את יציאתן של העובדות באמצע יום העבודה. כמו גם את הנתון כי כל החלונות מסורגים, ושני חדרי שירותים עומדים לרשותן של מאות פועלות, שתינוקותיהן שוכבים על הרצפה לידן ושואפים אדי חומרים כימיים הנחשדים כמסרטנים.
בשלושת העשורים האחרונים הפכה הודו לאחת מבירות הטקסטיל העולמיות, לא בכדי יש לה אפילו שר לענייני טקסטיל. אלא שלא כל הנוצץ זהב הוא.
לפני כשנתיים חשף ה"אובזרוור" כי עובדים במפעל הטקסטיל "ויוה גלובל" שבניו-דלהי, הודו, המייצר עבור ענקית הקמעונאות הבריטית "מרקס אנד ספנסר", כמו גם עבור הרשתות "גאפ" ו"נקסט", אולצו לעבוד עד 16 שעות ביום ואף הוכו בשעה שמחו על תנאי העסקתם.
גם תחקיר של העיתונאית קארן מקוויי מעיתון "הגרדיאן" חשף כי יצואנית הבגדים הגדולה בהודו, "גוקאלדס אקספורט", משלמת כ-1.13 ליש"ט (כ-9.4 שקלים) ליום עבודה בן 9 שעות.
בעבר, ניצבה רשת האופנה השוודית M&H במרכזן של מספר פרשיות תקשורתיות הקשורות בפעילותה במזרח.
במקרה אחד העידה מיאט — נערה צעירה העובדת במפעל שמייצר את בגדי H&M במיאנמר כי הועסקה בתנאים נצלניים — הרבה מעבר למכסת השעות המותרת ומתחת לגיל המותר. מיאט הועסקה במפעל מגיל 11, כשהחוק הבינלאומי מתיר העסקה מגיל 14.
על אף שמקרה המתואר לא התרחש בהודו, יצוין כי הודו אוחזת בתואר המפוקפק של שיאנית עולם בעבדות ילדים עם למעלה מ-60 מיליון ילדים מנוצלים. בפשיטה שערך קאילאש סאטיראטהי – פעיל בולט בעולם נגד עבודת ילדים ובעליו של ארגון "הצילו את הילדות" במפעל טקסטיל שמייצר בהודו עבור "גאפ" האמריקאית הוא חילץ כ-75 ילדים שהועברו למעון שיקום הפועל בחסות הארגון שלו.
לדבריו הילדים הללו העידו בפניו כי עברו במפעל התעללויות קשות. "הם זוכים לאוכל ולמקום לישון בו, ויש מי שחושב שהם צריכים לומר על כך תודה", מסר סאטיראטהי.
במקרה אחר העידה תופרת במפעל המייצר עבור H&M בהודו כי במתפרה שבה היא עובדת מתמוטטים עד 15 עובדים ביום ונזקקים לטיפול רפואי. אותה עובדת אף ציינה בפני מקוויי כי כשלא עמדה ביעדי הייצור, המעסיקים "זרקו עליה את הבגדים".
במאי הסרטים הדוקומנטריים אנדרו מורגן, הציג כבר לפני 5 שנים בסרטו הדוקומנטרי "העלות האמיתית", את העובדה האומללה כי במרבית ממפעלי הטקסטיל בהודו מופקדים שומרים חמושים שמונעים את יציאתן של העובדות באמצע יום העבודה. כמו גם את הנתון כי כל החלונות מסורגים, ושני חדרי שירותים עומדים לרשותן של מאות פועלות, שתינוקותיהן שוכבים על הרצפה לידן ושואפים אדי חומרים כימיים הנחשדים כמסרטנים.
צילום מסך, רשתות חברתיות
צילום מסך, רשתות חברתיותעתה, נדרשת H&M להגיב שוב באופן פומבי למקרה קשה נוסף – לאחר שקבוצות אקטיביסטיות שנלחמות למען תנאי העסקה הוגנים בתחום הטקסטיל בהודו חשפו ברשתות החברתיות, מקרה מטריד חדש – ג׳ייסר קתיראבל ,צעירה בת 20 שעבדה במפעל Natchi Apparels בנאמיל נאדו, הודו, המייצר כאמור עבור הרשת השוודית פריטי אופנה, נרצחה על ידי אחד המנהלים שלה, לאחר חודשים של התעמרות מצדו במקום העבודה.
My story on the horrendous murder of 20-year old garment worker Jeyasre Kathiravel who worked at a @hm supplier factory in Tamil Nadu and was reportedly killed by her supervisor. https://t.co/kvRrMxLMdF
— Annie Kelly (@anniekelly) February 1, 2021
קתיראבל נמצאה דקורה בגופה בסמוך לביתה, והאחראי הישיר עליה במפעל הודה שאכן חטף אותה ורצח אותה בסכין.
בני משפחתה וקולגות שעבדו עמה במתפרה העידו בפני חוקרי המשטרה כי לפני מותה, אותו מנהל איים עליה והטריד אותה מספר פעמים. לטענתם הוא נטפל אליה ומנע ממנה חופשות מחלה משום שלא עמדה לתחושתו ביעדי הייצור. בנוסף, הם סיפרו שקתיראבל התלוננה על הטרדות מיניות ואלימות מילולית כמה וכמה פעמים בפני מנהלי המפעל, אבל דבר לא נעשה.
ג׳ייסר קתיראבל, צילום: הגרדייאןהרצח האמור מכוון שוב את תשומת הלב למדינה שמייצרת בגדים עבור העולם המערבי – בשכר מינימום של 37 דולר בחודש. ג`ון הילרי מארגון War on Want ציין כי "ניצול עובדים במדינות מתפתחות כמו הודו הוא עניין שבשגרה בעבור ענקיות הקמעונאות".
נשיא איגוד העובדים של המפעל מסר: "רבים מהעובדות שדיברנו איתן חווות את אותן הבעיות בעבודה, אבל רובן לא יודעות כיצד לדווח על הטרדות מצד המנהלים שלהן או שהם מפחדות מדי לדבר מחשש לאלימות ונקמה".
ההודעה לתקשורת מטעם H&Mכמצופה, רשת H&M פרסמה תגובה רשמית ובה ציינה כי היא פותחת בחקירה פנימית במפעלים הלוו בנושא הטרדות, וציינה כי בכוונה לפעול למיגור האלימות הם.
"איגודי העובדים המעורבים ביקשו מאיתנו מפורשות שלא לסיים את ההסכם העסקי מול המפעל המדובר", נכתב בהודעה לעיתונות. "במקום, שנעבוד באופן אקטיבי לחזק את הבטיחות והביטחון במקום העבודה.
אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם הספק ונוודא בדחיפות שהוא נוקט בכל הצעדים שדרשנו ממנו כדי להוכיח לנו שהמפעל פועל ליצירת סביבת עבודה נקייה וחפה מהטרדות".
