היא הוקמה כידוע על ידי החליף של ג`נד פלסטין סולימן עבד אל-מלכ, מבית אומיה, בנו של בונה כיפת הסלע בהר הבית, בתחילת המאה ה-8, בשנת 716 לספירה, על חולות בסמוך לעיר לוד. את שמה "עיר החולות", היא קיבלה מהמילה הערבית רמל (חול).
עבד אל-מלכ בנה בה מצודה, מבני ממשל, מסגדים, כמו גם מערכות אספקת מים הכוללת אמות מים מאזור תל גזר, מאגרים תת-קרקעיים, ואזור תעשייה לצביעת אריגים.
המסגד הגדול. צילום: דר טייב
ייחודה ההיסטורי של רמלה טמון בעובדה שהיא למעשה העיר הערבית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל בידי מוסלמים כמרכז מנהלי וכעיר בירה.
ואכן, הודות למיקומה המושלם, ממש באמצע הדרך בין יפו לירושלים, כמו גם משום היותה בירת המחוז מבחינה שלטונית וכלכלית והודות לתכנון העירוני המדוקדק בעל שני רחובות ראשיים שלאורכם פעלו שווקים תוססים, היא נהנתה בשעתו ממעמד חשוב בעיקר לצורכי סחר בינלאומי.
המסגד הגדול. צילום: קובי טיריפינטו
בתקופה הצלבנית זיהו הנוצרים את רמלה עם רמה, עיר קבורתו של שמואל הנביא כמו כן כארימתאה (רמתיים) – מקום הולדתם של יוסף הרמתי, מחסידיו של ישוע ומי שהוריד אותו מהצלב ונקדימון (ניקודמוס), מי שקיבל את גופו, אסף את דמו לגביע הקדוש ודאג לקבור אותו בחלקת הקבר שבבעלות יוסף הרמתי.
מסורת זיהוי העיר עם הרמה-רמתיים, העניקה לה ממד של קדושה, ולכן היה זה אך טבעי כי הצלבנים פעלו נמרצות בתחילת המאה ה-12 להקמת בזיליקה על שם יוחנן המטביל, שתשמש אותם ככנסייה מפוארת.
המסגד הגדול. צילום: קובי טיריפינטו
לימים הפכה הבזיליקה המדוברת למסגד הגדול ("אל ג`עמא אל כביר") והוסבה לשמש כבית תפילה מוסלמי לאחר שהוכנסו בה השינויים הנדרשים. בחללה הפנימי נחצב מח`ראב לכיוון דרום, מכה, הוקם מינבר – דוכן תפילה וגם נבנה מינרט – אותו מבנה גבוה, עם חרוט מחודד, שבקצהו "כתר" בצורת סהר ממנו נושא המואזין את שירת האד`אן ("אללה הוא אכבר").
העובדה שהמסגד נשמר ותוחזק לאורך מאות השנים, מאפשרת להציג אותו כיום כמבנה השמור והגדול ביותר של כנסייה צלבנית בארץ ישראל.
בכניסה להיכל המסגד תדרשו כמובן לחלוץ נעליים וכך תוכלו להיכנס פנימה להתרשם מהמבנה המרשים, מהמוטיבים הנוצריים בו, מהשינויים המוסלמיים לרבות שטיחי התפילה הירקרקים המכסים את רצפתו.
המסגד הגדול – שלמה המלך, 08-9225081
הביקור ברמלה מזמין ופשוט למדי בעיקר משום שהמרכז העתיק משתרע על פני שטח קטן יחסית.
הליכה קצרה באזור חושפת את האתרים המרכזיים. את המסגד הגדול כאמור, ולא הרחק ממנו גם את המרכז לאמנות עכשווית השוכן במבנה היסטורי נאה מ-1922 ששימש את עיריית רמלה בימי המנדט הבריטי.
בחצר המוזיאון שוכנת רחבת האנדרטה לחללי העיר, המהווה חלק מגן הנשיא.
המרכז לאומנות עכשווית רמלה. צילום: קובי טיריפינטו
המוזיאון עצמו מתעד ומציג את תולדות העיר למן הקמתה ועד לימינו אנו. תצוגת הקבע בו כוללת שישה חדרי תצוגה, ובהם ממצאים המציגים את חיי היומיום, המסחר, האומנות, ואת המרקם האתני הרב-תרבותי של האוכלוסייה. בנוסף, מוצגות בקומה העליונה של המוזיאון תערוכות מתחלפות.
המרכז לאומנות עכשווית רמלה. צילום: קובי טיריפינטו
המרכז לאמנות עכשווית – הרצל 112. 08-9292650
בריכת הקשתות. צילום: קובי טיריפינטו
הבריכה היתה חלק ממערך בארות בעיר שהוקם על מנת לעמוד בדרישת אספקת המים לתושבים הרבים, והיא חלק מבריכות תת קרקעיות נוספות שפעלו בעיר. עד כה כבר נחשפו 6 בריכות, אולם בריכת הקשתות היא היחידה שפתוחה לעת עתה לקהל.
בריכת הקשתות. צילום: קובי טיריפינטו
בריכת הקשתות. צילום: איתן אלחרז ברקבבריכה שלושה טורי עמודים הבנויים מאבן ובכל אחד מהם חמישה עמודים הנושאים את הקשתות המקומרות שמעליהם בנויה התקרה.
הצלבנים אגב כינו אותה "בריכת הלנה" על שמה של הלנה – אמו של הקיסר הרומאי קונסטנטין שביקרה בארץ במאה ה-4 לספירה. בקיצור, לא לפספס!!!
בריכת הקשתות – ההגנה 12. 08-9216873. מחיר: 23 שקל לאדם
מוזיאון המשאיות. צילום: קובי טיריפינטו
במוזיאון הזה מותג אוסף מרשים של משאיות צבעוניות מתקופות שונות, כולל דגם אימתני ששימש ככל הנראה כמשאית כרייה, כמו גם דגם המשאית המקורי עלייה הובל התנור שבו נשרפה גופתו של אדולף אייכמן לפני 59 שנה לפני שעפרו פוזר במי הים התיכון.
מוזיאון המשאיות. צילום: קובי טיריפינטו
הדאון סייד היחיד – מיעוט פינות מוצלות ברחבי המקום לנו ההורים העייפים, בזמן שהילדים שלנו משתוללים, מטפסים, ו"נוהגים" א-לה סמי הכבאי.
מוזיאון המשאיות – חזון 2, א.ת. 03-7563020 (הכניסה חינם)
במרחק פסיעה מהמוזיאון שוכן בית העלמין לחללי הצבא הבריטי בישראל (אחד מיני 6 הפזורים ברחבי הארץ).
מדובר באתר הנצחה ירוק ומטופח להפליא בפיקוחן של הכנסייה האנגליקנית והשגרירות הבריטית, שהפך לאטרקציה תיירותית לאחר שסוכנות הידיעות AP, דיווחה כי טמון בו הארי פוטר.
בית העלמין הבריטי, מתוך ויקיפדיה. צלם: Prokurator11 אין מדובר כאמור בקוסם הצעיר המככב בסדרת הספרים האהובה של רולינג, אלא בחייל בריטי צעיר (18) בדרגת טוראי שנהרג בפרעות 1939 בחברון ונקבר בבית העלמין האמור.
רוצים גם אתם להתרשם מקברו של הארי פוטר? ובכן, את הקבר המסקרן תוכלו למצוא בחלקו הצפון-מזרחי של בית הקברות (שורה 12 מהסוף, קבר מס` 4).
אגב, אם בקוריוז קברים עסקינן אז דעו כי גם וויליאם שייקספיר טמון בארץ הקודש! את קברו תוכלו לראות בבית העלמין הבריטי שבהר הצופים בירושלים.
בית הקברות הבריטי – 08-9221220 (הכניסה חופשית בכל שעות היום)
ברמלה כמובן עוד אתרים היסטוריים מרהיבים נוספים ובניהם המסגד הלבן מהמאה השמינית לספירה, שרק מעט שרידים נותרו ממנו, ולצידו גם מבנה אבן מרהיב נוסף המכונה "המגדל הלבן" שהוקם בתחילת המאה ה-14 ושימש כמגדל תצפית.
גם הכנסייה הפרנצ`יסקנית ע"ש נקדימון ויוסף הרמתי, המנזר היווני אותרתודוקסי גאורגיוס הקדוש וכמובן מרכז היהדות הקראית הכולל את בית הכנסת המרכזי של בני העדה שרובה כידוע ממוצא מצרי ובידולה ביחס ליהדות ההלכתית הוא בעובדה שהיא אינה מאמינה בתורה שבעל פה.
בית הכנסת הקראי ברמלה, מתוך ויקפידיה. צלם: Etan Ya`aranרמלה מסתבר הפכה מרכז לקראים כבר מהמאה ה-10 לספירה. הקהילה נחרבה עם הכיבוש הצלבני בשנת 1099 אך חודשה עם הקמת מדינת ישראל.
ואם בעדות ודתות עסקינן, בדיוק פה בדיוק לציין כי רמלה שימשה לאורך השנים עיר קולטת עלייה לא רק לבני העדה הקראית. עדות לכך תמצאו ב-56 הקהילות השונות המרכיבות אותה, יותר מכל יישוב אחר בארץ.
וכשכמות כזאת של עדות ודתות מתפוצות שונות ברחבי תבל מתנקזת לנקודה אחת – מגיחה לה רב תרבותיות מרתקת שבאה לידי ביטוי גם בשפע קולינרי מסחרר – המהווה את נקודת הציון הבאה בסיור הרמלאי….
מרכז היהדות הקראית – יוסף קלוזנר 18. 08-9249104. מחיר: 10 ₪ לאדם
כן, בדומה לירושלים ולתל-אביב, גם ברמלה השכילו לקיים סיורים בעקבות האוצרות הקולינריים של העיר, בשוק המקומי.
שוק רמלה. צילום: קובי טיריפינטו
שוק רמלה. צילום: קובי טיריפינטושומרון העוסקת בתחום התיירות ברמלה ומנהלת את משרד מנהלת התיירות בעיר, תוביל אתכם לנקודות מרכזיות שבהן תוכלו כמובן גם להתרשם ולזלול טעימות של המוסדות הקולינריים הבולטים שהצמיחה רמלה במשך השנים.
אורנה שומרון, צילום: פרטי
שומרון, אגב היא בתו של מרדך מרודי – בעל הקבביה המיתולוגית בפעלה בלב השוק. מסעדה שכל מי שביקר ברמלה באייטיז עמד ממושכות בתור שלה כדי להתענג משיפודיה.
כמי שגדלה בשוק, מכירה שומרון כל פינה ועסק. הסיור שלה מתחיל בסמוך למסגד הגדול, באחד המוסדות בה` הידיעה המזוהים ביותר עם העיר – הפריקסה (סנדוויץ` טוניסאי) של חיים בוקובזה.
הסנדוויץ` הטוניסאי של אבי בוקובזה. צילום: אירית קיזמן
בורקס בבא-חיים. צילום: קובי טיריפינטו
בורקס בבא-חיים. צילום: קובי טיריפינטו
צילום: אירית קיזמן
הבטטה ווארה של פפריקה. צילום: אירית קיזמן
דוכנים רבים בארץ אומנם מתהדרים בשם "בורקס רמלה", אבל מקורי יש רק אחד – "בבא-חיים" של אבי מלוקה השוכן כאמור בלב השוק.
שומרון תוביל אתכם לשריד הטורקי הנושן המוגש עם חריף אדום, ביצה, מללפון חמוץ וזיתים טריים.
הסיורים של אורנה שומרון – 08-9292650
ברמלה כידוע גם שוכן ב"גטו" (כינוי לשכונה הממוקמת בגב השוק) החומוס של חליל המציע הרבה מעבר לחומוס, מסבחה ופול, יותר בכיוון של שיפודים, ממולאים, תבשילים ושאר "מאסטים" של מסעדה מזרחית-ערבית.
ברחוב הראשי פועלת מהרג`ה – המסעדה ההודית הוותיקה ובלב השוק פזורות להן עמדות של לימון פינטו (שלמה), המציעות את המשקה הצונן הנמזג בשיטה מהפנטת מימים עברו באמצעות מכשיר מאולתר המורכב מבקבוק זכוכית מוארך וחור בתחתיתו, המעביר את הלימונדה הצוננת ממיכל האחסון היישר אל תוך הכוס.
אגב, עוד מבית היוצר של פינטו (אברהם), מלבי ממכר המוצע בשתי גרסאות – האחת חלבית (שמנת) והשנייה פרווה, שרבים מכירים מלבד השוק מחורשת המלבי בדרך לחוף פלמחים. זאת בהחלט סיומת מופלאה ומתוקה לטיול הקסום בעיר, עם נגיעה של מי וורדים ופתיתי קוקוס.
בחוה"מ סוכות יתקיים בעיר "רמלה עיר עולם" – פסטיבל שהפך למוקד אטרקטיבי לבילוי והנאה במהלך ימי החג.
הפסטיבל החמישי במספר, הוא כמובן הזדמנות נהדרת לבקר באתריה המיוחדים של רמלה, ליהנות ממופעים מוזיקליים (נסרין קדרי, עדן בן זקן, אלה לי להב, הפרויקט של רביבו, שישי שמח עם ירון אילן בשידור חי בערוץ 24), לצפות בהצגות ותהלוכות, תערוכות ומתחמי קולינריה והכל בחינם או בתשלום סמלי.
מה עוד בתכנון? מופע אורקולי בבריכת הקשתות בו תופיע זמרת אופרה, מופע סטנדאפ בוכרי של האחים דוידוב וגם אושפיזין בסוכת ראש העיר ברחבת היכל התרבות.
פסטיבל עיר עולם – 08-9223331
