יממה בבירה – מטיילים ביום ירושלים

 אילוסטרציה, צילום: judithscharnowski ל-pixabay

 

בבוקרו של יום רביעי בן זוגי ואנוכי כל אחד מאיתנו הצטייד בתיק קטן ובבקבוק שתייה קרה כשפנינו ירושלימה.

כל הדרך לבירה התנגנה בראשי מנגינת השיר האייקוני "ג`רוזלמה", השיר הדרום אפריקאי המושר בשפת הזולו ומלווה בריקוד סוער, של הזמרת הדרום אפריקאית נומסבו זיקודה, המסמל את האהבה של כל בני העמים והדתות באמצעות העיר ירושלים.

 

וכך מהביטוי : "העיר שחוברה לה יחדיו", הופך באינטרפרטציה חדשה משלי "לעיר שחיברה לה יחדיו".

 

צילום: מתוך הגלריה – אתר רשמי tmol-shilshom

"תמול שלשום" – מתכונים של פעם עם נגיעות עכשוויות

בלחץ פקקי הבוקר והתנועה המאסיבית והסואנת שפניה אל בירת הקודש, הגענו סוף סוף "רעבים אך מרוצים" לשכונת "נחלת שבעה", בה ממוקמת המסעדה המיתולוגית והמבטיחה "תמול שלשום".

הגענו בשמחה אל היעד ומשם ניווטנו בעזרת הווייז אל החניון שנמצא במבואותיה של השכונה הירושלמית.

זו שכונה ותיקה במרכז העיר, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" – ע"י ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה.

שוטטנו בסמטאותיה עד שמצאנו את המסעדה הנסתרת שיש לעבור פיתולי דרכים כדי לאתר אותה.

כשמצאנו אותה לבסוף, התרשמנו ממבנה האבן הדו קומתי. טפסנו בגרם המדרגות בשעת בוקר של כמעט פתיחה וגילינו שמדובר במוסד ירושלמי פופולרי ומוערך הכולל מלבד בית קפה ומסעדה, גם חנות ספרים ומרכז תרבות המקיים אירועי תרבות ומדע, סדנאות כתיבה, לרבות כתיבה נוסטלגית, השקות של ספרים חדשים הרואים אור לראשונה, כשלעיתים בזמן ההשקה אף נקראים במקום קטעים מהם לראשונה ע"י הסופרים עצמם.

 

תמול שלשום. צילום: אתי נמיר (מתוך הגלריה – אתר רשמי)

תהיתי, מדוע בעלים של מסעדה יבחר לקרוא לעסק שלו על שם רומן של הסופר האלמותי שלנו ש"י עגנון… ואז ביקשתי לצלול למעמקי התשובה.

ברור שדמות מופתית כזו ומושא הערצה והערכה בתחום הספרות היא בבחינת אידיאל שעל כל כותב לנסות לשאוף להגיע אליו. במקום כזה שמשלב אוכל גשמי ורוחני, מתבקש שיצירה מפרי עטו של זוכה פרס נובל – היא שנבחרה לייצג אותו.

 

אך אז קיבלתי את התשובה הנכונה מדן גולדברג – מבעלי המקום: "בספר תמול שלשום ישנו ציטוט על מקום שבו ניתן לאכול, לשתות ולקרוא ספרים, בדיוק מה שקורה כאן. מה גם שחלק מהספר נכתב ממש פה באזור", הוא אומר.

שאלתי אותו על ראשיתו של המקום והוא סיפר שלבעליו הראשונים – דוד ארליך ז"ל, שהיה סופר ועיתונאי בעיתון "הארץ" ונפטר במהלך הקורונה לפני שנה לערך, היה חלום להביא את הקהל הישראלי למקום המשלב תרבות עם ארוחה טובה, במחיר השווה לכל נפש – חלום, שהתממש!

 

תמול שלשום. צילום: אפרים לויב (מתוך הגלריה – אתר רשמי)

הסופר הראשון שקרא פה במסעדה היה יהודה עמיחי ובמקום אף מוצבת כורסה בה נהג לשבת בבואו לכאן.

ע"פ השמועות עמיחי צפה כי המקום לא ישרוד, ודוד שככל הנראה די נפגע מהעניין, ביקש לרדת לסוף דעתו של זה הראשון בניסיון להבין מדוע בפיו בשורות איוב.

 

או אז השיב לו עמיחי וענה: "איזו אימא פולניה תיתן לבן שלה לאכול אוכל, ואז לעלעל בדפיו של ספר עם ידיים שומניות", וכך כבר נוצר סיפור…

גולדברג ניגש אל הספרייה והציג בפני אלבום המלווה בתמונות צבעוניות, ובו תמונותיהם של זוגות שהכירו במקום והתחתנו: "יש לנו גם חמישה זוגות עובדים שהכירו כאן והתחתנו, זה מה שקורה במשך כל כך הרבה שנים, נוצרה כאן משפחתיות".

ואכן, בעולם הקולינריה כשאנו שומעים חדשות לבקרים על מסעדות שקמות ונופלות, להגיע למקום שהצליח לשרוד כבר כמעט 30 שנים זה באמת ראוי לשאפו גדול.

 

תמול שלשום – פוקצ`ת אגסים וגבינת רוקפור. צילום: אתי נמיר

כשהמלצר הגיש את התפריט הבחנתי שמופיעות בו כמה מנות טבעוניות. תהיתי, כיצד חדר לכאן הזרם הטרנדי ששוטף לאחרונה את העולם כולו, הרי לא סביר שמנות שכאלה יכללו במסעדה ששימור הישן הוא המוטיב המרכזי בה, לא?!

"בקרוב נחגוג 27, וכשהחל הטרנד של האוכל הטבעוני זה הגיע מתל אביב ואחר כך גם לירושלים", ציין גולדברג והוסיף: "זהו אכן טרנד שבשנים האחרונות מתגבר ותופס תאוצה, ואם תשאלי אותי, אני באופן אישי הייתי רוצה להידבק בחיידק הזה, אבל נראה לי שאני כבר זקן מדי בשביל זה…".

ולעניין המזון הגשמי, האוכל ב"תמול שלשום", חלבי וכשר. בתפריט תמצאו ארוחות בוקר, סלטים, פסטות דגים, ושקשוקות.

אנחנו בחרנו לפתוח בשקשוקה ים תיכונית (59 ₪) שהייתה נפלאה וטעמה החד פעמי מתברר אף יצא למרחוק.

 

ויתרנו על תוספת הלחם שמוגשת עם המנה לטובת פוקצ`ת הבית הקריספית והחמה שהגיעה לשולחן הישר מן הטאבון, בתוספת חציל וגבינת פטה וגם כמה מטבלים של שמן זית עם שבבי מלח אטלנטי, ובן זוגי שיחיה בחר במנת שקשוקה טבעונית שהייתה פיקנטית ועשירה בקוביות טופו.

לבסוף, קינחנו בבריוש חמאה (16 ₪) ובקוראסון שקדים (16 ₪) שהוסיפו את המתיקות הרצויה לנקודת הציון הבאה בעיר.

 

 ביום ירושלים תוענק סנגריה קרה לכל המזמין מנה עיקרית.

תמול שלשום, יואל משה סלומון 5, כיכר המוזיקה. 02-6232758

 

כיכר המוזיקה. צילום: אופיר אברהמוב
כיכר המוזיקה – תרבות מוזיקלית נגישה בנחלת שבעה

שיטוט במתחם הבילויים והמטריות בנחלת שבעה חושף את מתחם הבילוי הקסום הקרוי "כיכר המזיקה".

מדובר במתחם ייחודי השוכן ברובע ההיסטורי של נחלת שבעה, אחד המקומות האופנתיים ביותר בירושלים.

 

בכיכר, במה מרכזית, ובה מתארחים מדי יום קונצרטים עם רפרטואר עשיר ומגוון: מוזיקה קלאסית, חסידית, ג`אז, רוק אנד רול, מוזיקת פופ, בוסה נובה, כליזמר ומוזיקת עולם.

אם גם אתם תוהים מי דאג לפנינת הקסם הזאת – האיש הוא: לורנט לוי, איש עסקים יהודי צרפתי בעל ההון המסתורי.

 

צילום: יהל הסנאר

לוי, המוכר בעיתונות הכלכלית הצרפתית, נותר אלמוני למדי בישראל.

 

בהשקעה של כ–150 מיליון שקל, הוא הקים את מתחם הבילויים והמגורים הזה ובהתאם לחזונו, כל העסקים במקום קשורים באופן ישיר או עקיף למוזיקה, וכוללים מלבד מוזיאון לתולדות המוזיקה, גם בית ספר למוזיקה וגלריית פופ-ארט, כשבלב המתחם כאמור חצר פנימית מלבנית, ובה הבמה שמארחת הופעות מוזיקליות לאורך שעות היום.

 

החלל העברי במוזיאון המוזיקה. צילום: איתי נדב

מוזיאון המוזיקה – שפה כקונספט מלכד

בלב בכיכר שוכן לו מוזיאון ייחודי וחדשני המאפשר למבקר לצאת למסע בין התרבויות שעיצבו את פס הקול הישראלי.

המוזיאון המדובר מורכב מ-7 חדרים שונים על פי התפוצות השונות: אנדלוסית, מזרח תיכונית, מרוקאית, אירופית, בלקנית ועוד.

 

מלבד תצוגות כלי הנגינה השונים, לאורך הסיור במקום תמצאו עזרים טכנולוגים שמאפשרים להעצים את החוויה. גולת הכותרת של המוזיאון היא ללא ספק המשחק הראשון בהיסטוריה בתלת ממד ובמציאות מדומה – דרך משקפי OCULUS.

בשעת הבוקר, עת ביקרתי במקום, נתקלתי בכיתת תיכון של נערים ונערות בעלי מוגבלויות. קיבלתי את הרשות מהמדריכה במקום, להקשיב לדיאלוג שהתרחש בין קבוצת הנוער המופלאה לבינה וממש התרגשתי מהשקט, מההקשבה, ומשיתוף הפעולה. לפני סיום אף נוצרה שם תזמורת נערים והמנגינות שהם השמיעו יצרו הרמוניה נעימה. זה היה מרגש ומעורר תקווה.

 

צילום: יהל הסנאר

אז אם ממש מתחשק לכם לנוח, להירגע ולגלות מוזיאון מסוג אחר – זה המקום עבורם. ממליצה בחום! אה, וזכרו לעבור בפטיסרי המשובח שהושק לאחרונה במבואת הכניסה למוזיאון ובו שלל מאפים אירופאים ודליקטסים שנאפים במקום.

מחיר: מבוגר- 60 ₪, ילד – 45 ₪.

 

מוזיאון ידידי ישראל, יח"צ

מוזיאון ידידי ישראל – מקום משובב נפש לעם היהודי

אתר נוסף במתחם – מוזיאון "ידידי ישראל".

עוד טרם הגעתי למקום כבר הרהרתי לפשר שמו. ישראל, מדינה לה אויבים מכל עבר ומדינות קרובות ורחוקות אף רוכשות לה איבה, די מסקרן לדעת מי הם אותם "ידידי ישראל" שאני לתומי לא זכיתי להכירם.

בכניסה למוזיאון קיבל את פנינו דניאל וואיצ`ק בחור צעיר ממוצא שוויצרי המנהל את המקום.

"מוזיאון ידידי ישראל מציע חוויה של פעם בחיים לקהלים מכל העולם", הוא אומר, "זה מומלץ במיוחד בימים הקרובים ולקראת "יום ירושלים".

 

 צילום: יהל הסנאר

במקום מרכז המדיה המשמש גם גופים ממשלתיים וכיתות לימוד שבימים כתיקונם מגיעים אליהן אנשים מכוחות הביטחון לקיים שם הרצאות וימי עיון. בנוסף מקיים המוזיאון בקביעות פעילות למען החלשים בחברה, כך למשל רק לפני כשבועיים חנכנו 7 דירות למען ניצולי שואה, יחד עם עמותת "יד עזר לחבר" ומתפעלים אותן מדי שבוע.

אחת לשבוע מגיעים למקום ניצולי שואה (כרגע מאזור חיפה) לבלות לילה אחד בעיר, כשקברניטי המוזיאון עורכים להם טיולים בעיר. 300 ניצולי שואה כבר ביקרו בכותל המערבי, קיבלו טלית ותפילין וערכו להם לעיתים בפעם ראשונה בחייהם בר מצווה/בת מצווה ומפצים ולו לרגע קט על מה שהנאצים גזלו מהם".

מוזיאון ידידי ישראל נחנך ב-2015 בסיועם של אלפי תומכי ישראל מכל קצוות תבל. מאחורי הקמת המוזיאון עומד ארגון נוצרי אמריקאי בהנהגתו של הסופר והפעיל האוונגליסט ד"ר מייק אוונס, תושב ארצות הברית ממדינת טקסס, נוצרי ציוני התורם מתברר כבר שנים רבות עבור ישראל, וחזונו להקים "בית" עבור נוצרים ציונים שמגיעים לבקר בארץ הקודש. 

מימון המוזיאון מגיע מכ-7,000 תורמים ברחבי העולם, והוא מציע חוויה אינטראקטיבית וטכנולוגית, המעבירה את הסיפור על החלום והתחייה של העם היהודי במולדת ההיסטורית שלו, כמו גם על האישים שאינם-יהודים שסייעו במימוש החלום.

כמה חשוב שנזכור ולא נשכח להוקיר תודה לאותם אלטרואיסטים לא יהודים הראויים לכבוד מאיתנו בני הארץ הזאת על שהיו מוכנים להקריב את רכושם וחייהם למען הצלת העם היהודי.

המוטו העובר כחוט השני בין הדמויות המוצגות במוזיאון, יהודים ונוצרים כאחד, הוא הביטוי "הנני" שהחל באברהם אבינו שנענה לשליחות שייעד לו אלוהים ללא הטלת שמץ של הבעת ספק וכלה באוסקר שינדלר התעשיין הגרמני, מחסידי אומות העולם, חבר המפלגה הנאצית שהציל במלחמת העולם השנייה כ-1,200 יהודים ממוות בשואה על ידי העסקתם במפעליו בפולין ובצ`כוסלובקיה.

יודגש, מוזיאון ידידי ישראל משמש כפלטפורמה למאבק ב-BDS ובגילויי אנטישמיות בכל העולם, והוא פועל כארגון ללא מטרת רווח.

במוזיאון שישה מייצגים: החולמים, המייסדים, הארץ המובטחת, הלוחמים, אורות בחשכה ואנשי החזון, כאשר הזיקה הקיימת בין המייצגים הללו היא החלום, החזון וההגשמה של העם היהודי לשוב אל אדמתו מאז ומעולם.

מרגש כל כך לגלות שמוזיאון היסטורי שגורם לרוב לאסוציאציה של תיעוד והצגה של מוצגים דוממים מהעבר, מצליח לשמור על דיאלוג בהווה עם מה שהוא מתכוון להאיר בעיני הציבור.

 

אל תוותרו על הביקור בו, מהרו לתאם סיור במקום, נכונה לכם חוויה מעצימה ומרגשת.

מוזיאון ידידי ישראל – יוסף ריבלין 20, נחלת שבעה. 02-5329400

מחיר: מבוגר – 44 ₪, ילד – 33 ₪.

 

הארוויס בורגר שאק. צילום: אנדרו מלקובסקי

"הארוויס בורגר שאק" – אמריקה בירושלים

בשעת צהריים מיהרנו אל "Harvey`s Burger Shack – הארוויס בורגר שאק" – המבורגריה כשרה מבית משפחת הארוויס והאחות הצעירה של Harvey`s smoke house – מעשנת העץ הירושלמית שאותה פתח השף חיים סנדלר לפני כשנתיים.

השף סנדלר (המכונה הארווי) הביא את אמריקה לירושלים, והמסעדה החדשה מביאה את בשורת הסמאש בורגר לעיר.

 

צילום: יהל הסנאר

תמצאו פה תפריט רחב של סמאש בורגרים דקיקים ופריכים, הנעשים מבשר טחון טרי המונח על הפלנצ`ה הרותחת ונמעך על ידי שפכטל לכדי קציצה דקיקה ומדויקת. יש כמובן אופציה של קציצה רגילה מבשר, ויש גם צמחונית או כזו שמגיעה עם תחליפי גבינה צמחוניים.

שוחחתי עם השף של המקום, אמריקאי שדובר רק את שפת אמו: "קוראים לי סם נוטוביץ, ואני מפיטסבורג, פנסילבניה. עברתי לכאן לפני ארבע שנים בערך. שרק הגעתי לפה, עבדתי במסעדת "האץ`" בשוק מחנה יהודה, לזמן קצר של פחות משנה ואז עברתי למסעדת "הארווי`ס". כמובן, שבהתחלה לא הייתי השף הראשי ולא עבדתי על מתכונים חדשים או על תפריטים חדשים, אך היום אני כבר עובד ומפתח את התפריט יחד עם הארווי.

 

הסמאש בורגר של הארוויס בורגר שאק. צילום: דניאל לילה

המבורגרים מרוסקים זהו קונספט שמגיע אלינו מאמריקה, ואילו ערבוב סוגים שונים של בשר בקר מתוצרת עצמית הוא משהו שסם פיתח במהלך שבעת החודשים האחרונים, חודשים שאותם הוא מגדיר "ניסוי ותעייה, תוך התבססות על מתכונים מארצות הברית".

 

סם מציין כי במקום "משתמשים בבשר צ`אך, אסאדו, בריסקט (בשר מס` 2, 3 ו-9, בהתאמה), הכול מבשר בקר, ללא תוספים. התבלין היחיד שאנחנו מוסיפים הוא מלח. את הבשר אנו קונים מאורוגוואי, מפרגוואי, מברזיל ומארגנטינה, והחידוש שאנו מביאים הוא בערבוב של סוגי הבשר".

פתחנו בטקסס ברביקיו נאצ`וס (38 ₪), זהו נאצ`וס עם צ`ילי בקר, גווואקמולי, חלפיניו כבוש וסלסה עגבניות וטבעות בצל המוכנות במקום (28 ₪) שהיו פריכות ומיוחדות. הזמנו גם המבורגר מקסיקני כפול (76 ₪) העשוי מ-100% בשר, טרי, שילובי טעמים מעורר תאבון! ממש "ללקק את האצבעות".

ועוד טיפ חשוב למי שמאד אוהב חריף, אנא זכרו לבקש מאנקל סם, שיאפשר לכם לטעום את הרוטב החריף והמיוחד שהוא רוקח במקום. אש!!!

 

 לרגל יום ירושלים –  המבורגר כפול בתוספת צ`יפס ושתייה קלה (שליש בירה או משקה קל) ב-60 ₪ בלבד.

הארוויס בורגר שאק – שלומציון המלכה 1. 02-6571303

 

הגן הבוטני. צילום: יהל הסנאר
הגן הבוטני – גן העדן האבוד

לאחר ששבענו מארוחה דשנה ומזינה כמו באמריקה הגיע הזמן לבלות בגן כמו בהולנד אבל במרחק הליכה.

עם הכניסה לגן הבוטני חשנו בתחושה גן עדנית ואף נתקלנו בשלט ובו מצוטט פסוק מספר בראשית אודות גן העדן: "ויִּטַּע יְהֹוָה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָֽאָדָם אֲשֶׁר יָצָֽר".

הגן הפועל כמרכז חינוכי ומחקרי, מכיל אוסף מגוון של צמחים מכל העולם בתצוגה גיאוגרפית. זהו הגן הבוטני הגדול ביותר בארץ ושטחו משתרע על פני 150 דונם.

בגן גדלים יותר מ-6,000 מינים וזנים של צמחים שונים מהעולם, המוצגים בשש חלקות גיאוגרפיות (אפריקה הדרומית, אירופה, אמריקה הצפונית, אוסטרליה, דרום-מערב ומרכז אסיה והים התיכון).

 

חלקות הגן מדמות את נופי הצומח של כל אזור ומציגות פריחות מרהיבות לאורך כל השנה.

 

 הגן הבוטני – שביל התגליות. צילום: דוד סעד 

סיור בחממה הטרופית. צילום: תום עמית

בגן מכשירים גננים מקצועיים ומלמדים ילדים ומבוגרים כאחד על צמחיית העולם וזו של אגן הים התיכון בפרט. הם חושפים את המבקרים לעושרו של עולם הצמחים ולערכם של הצמחים בפיתוח הפיזי והתרבותי של האנושות – כל זה כבסיס לאהבת הצמחים, מצוינות גננית ושימור ערכי טבע.

בגן אף מתקיימים סיורים ופעילויות לכל הגילים, ניתן לגלות פה מה ייחודי בתחום הצומח בכל עונה ועונה, ללמוד על צמחי הגן ממאגר המידע, לקרוא על צמח החודש וגם לגלות את החלקות המיוחדות בגן, למשל את שביל התגליות לילדים.

 

ביום ירושלים הכניסה לגן עד השעה 19:00 בערב – בחינם.

הגן הבוטני – זלמן שניאור 1. 02-6794012

מחיר: מבוגר/ילד – 35 ₪.

 

מלון בת שבע. צילום: אורי אקרמן

מלון הבוטיק בת שבע – הרגשה של משפחה

הגיעה העת להתרווח וליהנות ממקלחת מרעננת והרבה שקט, אז שמנו פעמינו אל מלון בת שבע השוכן במיקום אטרקטיבי, בין הרחובות קינג ג`ורג` ושמואל הנגיד, במרחק דקות הליכה לאטרקציות והאתרים המובילים והחשובים של העיר.

שוחחתי עם מנכ"ל המלון כרמל מצליח: "אני מנכ"ל המלון מזה כשלוש שנים. כפי שאת יכולה לראות המיקום שלו מדהים, בלב ליבה של העיר. גן העצמאות ממש ממולנו, חמש דקות הליכה למדרחוב, עשר דקות ממילא, ובערך אותו הזמן לשוק מחנה יהודה. מי שרוצה להגיע לכותל בערך עשרים דקות הליכה, כלומר המיקום למתארח הוא אופטימלי".

במשך שנים המקום הזה היה נטוש, או אז הוא התחבר לרשת ג`ייקוב, ומי שלקחה על עצמה את עיצובו היא דנה אוברזון (הבת של…) ואפשר לראות את כתב ידה ברמת הדיוק והירידה לפרטים עד רמת המפית, כשחדש וישן מתחברים להם יחד ומקנים למלון את הייחודיות והקסם שלו.

 

מלון בת שבע. צילום: אורי אקרמן

מהקומה התשיעית ניתן להשקיף אל עבר ירושלים ולראות אותה במלוא הדרה. כרגע נערך שם שיפוץ, מוסיפים ג`קוזי וסאונה שיעצימו את חווית האירוח.

ומה לגבי המזון המוגש בארוחת הבוקר, אתם שואלים?

 

ובכן, במלון קיימת השראה ירושלמית אותנטית. חומרי גלם טריים מקורם בשוק מחנה יהודה והשף משה אסולין מביא אל שולחן הסועד ארוחות ברמה גבוהה ומוקפדת.

עוד בבת שבע: גינה נהדרת הנמצאת בקדמת המלון, לובי מפואר ונעים לאירוח, ומגוון חדרים מודרניים הכוללים מיטות מפנקות, טלוויזיות עם מסך שטוח, מיני מקררים וכספות. החדרים המשודרגים יותר מאובזרים בחלונות מהרצפה עד התקרה. בסוויטות יש גם סלון ומטבחון וגם נוף עוצר נשימה לעיר העתיקה. בכל החדרים רשת Wi-Fi זמינה וחינמית.

ארוחת הבוקר במלון מוגשת בסגנון בופה והיא כלולה במחיר. שירותי המלון כוללים: חדר כושר, בר מגניב על הגג עם נוף לעיר וספות עם שמשיות. ניתן לשריין חנייה מוגבלת, אופניים להשכרה ואפילו מקום בהסעה לשדה התעופה.

מלון בת -שבע – המלך ג`ורג` 42. 073-3370000

מחיר: 700 שקל ללילה (אמצע שבוע או סופ"ש) – מבצע מיוחד לרגל יום ירושלים.

 

אנדלוסיה. צילום: דניאל לילה

אנדלוסיה – אווירה ספרדית עם טעימות מצפון אפריקה

לאחר כמה שעות של מנוחה הגיעה העת לבדוק את שגרת חיי הלילה במוקדי הבילוי הירושלמיים, וכך מצאנו את עצמנו שבים אל כיכר המוזיקה אל מסעדת אנדלוסיה.

המקום מקסים! עם עיצוב פנים מושקע ומזמן. ניכרת במקום אסתטיות מרובה ואווירה משפחתית, ביתית, חמימה המזמנת אווירה ייחודית כשברקע נשמעת לה מוזיקה עכשווית.

למעשה מדובר בטאפאס בר כשר המציע קוקטיילים מופלאים ומושקעים עם טאץ` צפון אפריקאי לצד טאפאסים מיוחדים המבוססים על דגים טריים ובשרים עסיסיים, ומנות ייחודיות המיועדות לטבעונים שבניינו.

בחרנו לשבת בחוץ כדי לצפות ולהאזין במוזיקאי שפרט על פסנתר ברחבה של הכיכר ועינג את הסועדים בנעימות שהשמיע.

במבחן הטעימה, כל מה שהזמנו לאכול היה משובח ומדויק.

 

כל המנות נזללו עד תום ונדמה שהשף יודע איך לא לגרום מחד לרגשי אשמה על זללנות יתר ומאידך על בזבוז מזון עודף, מה שמאפשר בהחלט להשאיר מקום גם לקינוח ואף להצליח ליהנות ממנו.

 

אנדלוסיה. צילום: אופיר אברהמוב

הקוקטיילים מעולים! כמנת פתיחה הזמנו אלקצ`ופה, ארטישוק, צלפים, עגבניות צלויות ועשבים (32 ₪) – מנה שהייתה מרעננת וקלילה. למנה העיקרית התכבדנו בסטייק אנטריקוט, 150 גרם עם צ`יפס הבית – היה טעים למות! עסיסי וטוב (75 ₪), ובמהלך הארוחה כולה התפנקנו עם סטלה ויין לבן.

לקינוח בחרנו בנמסיס – עוגת שוקולד חמה עם גלידה וניל (32 ₪) וגם התענגנו על קינוח היום – קרם בורלה (34 ₪) שהיה פרווה כי המסעדה כאמור כשרה היא, אך מודה שתחליף החלב שמקורו בחמאת קוקוס מקורמלת שעליה הונח גרניש שומשום פריך, היה טעים להפליא ולא מתוק מדי, כשהארומה הקוקוסית נשארת בפה ומותירה אחריה טעם אקזוטי.

לסיכום, גילינו את אנדלוסיה, ראינו בר תוסס שהוא האטרקציה הכי משמעותית כאן ויצאנו שיכורים מאהבה, מקום עם אווירה מושלמת, אוכל טוב ואווירה כיפית, ממש אבל ממש שווה ביקור!

חזרנו מדושני עונג אל חדרנו בבית המלון, הרי חייבים למלא את המצברים לבוקר יום חמישי, כדי להמשיך את הטיול.

 

לרגל יום ירושלים יינתנו 2 קוקטיילים חינם פר שולחן בהזמנה מעל 200 ₪.

אנדלוסיה – מעבר בית הכנסת 12, כיכר המוזיקה, ירושלים. 073-7766043

 

מוזיאון המדע. צילום: איתמר גינזבורג
מוזיאון המדע – חוויה רב חושית ולמידה משמעותית

וכך, בבוקר חמישי לא יכולנו לעזוב את העיר מבלי לערוך ביקור במוזיאון המדע שנמצא בשדרת המוזיאונים, בגבעת רם ממש בסמוך לאוניברסיטה העברית בדרך המובילה אל היציאה מן העיר.

בכניסה למוזיאון המדע ע"ש בלומפילד התעכבנו קמעה בדלפק המודיעין והתעדכנו בתכנית היום. אחד המדריכים במקום המליץ לנו על תכנית ביקור, אז לקחנו מפה כדי שנוכל להתמצא והתרשמנו מרוב התערוכות האינטראקטיביות המתחלפות העוסקות כמתבקש בנושאי מדע וטכנולוגיה.

גילינו מקום בילוי נהדר, מרתק ומותאם לבילוי משפחתי. ואכן ,מצאנו שם משפחות שלמות על טפייהן, אימהות עם זאטוטיהן כשהן מפעילות אותם ומעוררות את סקרנותם.

 

מוזיאון המדע. צילום: איתמר גינזבורג

המוזיאון, מציג את העקרונות ואת מהות המדע והטכנולוגיה, את המדע כחלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית ומקשר אותו לתופעות מחיי היום-יום.

במוזיאון מוצגות בו זמנית שפע של תערוכות עם מוצגים פעילים שמזמינים ילדים ללמוד באופן אקטיבי שאנחנו הרי יודעים שזהו הלימוד האמיתי בו משולבים ומופעלים כל החושים בהם התלמיד חוקר, מתנסה ומצליח להגיע ללמידה משמעותית ההופכת להיות חלק שמוטמע בידע העולם שלו. זה סוג של למידה המאפשר להם התנסות כשהם לא רק כצופים מן הצד אלא לומדים, נוגעים, ממששים, מעוררים את החושים ומפעילים את המוצגים מה שמעצים ומעמיק את חווית הביקור.

 

ביום ירושלים מוזמן הקהל ללכלך את הידיים במגוון סדנאות, לגלות אבנים וגבישים ולצפות בהדגמות ומיצבי אמנות  – 10 ₪ למשתתף.

מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים – שדרות המוזיאונים 3. 02-6544888

לסיכום, מה שאפשר לומר על יומיים של בילוי בעיר הקודש שעד כה הייתה בעיניי סמל לעיר, רוח וספר, הנשמה של ארצנו האהובה,היא שגילינו שנוסף לה גם חלק מה"בטן" של המטרופולין תל- אביב והייתה לנו הפתעה: מצאנו עיר תוססת עם קולינריה עכשוויות ומעולה; עיר של מוזיאונים חדשניים ונגישים; עיר של חיי לילה ותרבות תוססים, מצאנו בית מלון משפחתי ונגיש השווה לכל נפש.

בדרך חזרה התחלנו למנות את כל המקומות שבהם לא הספקנו לבקר כמו "מוזיאון קו התפר" בו עומדת להסתיים ( ב-13 במאי) התערוכה של משפחת בנאי שהיא כידוע ירושלמית שורשית. לצערי לא טיילנו גם בשוק מחנה יהודה, לא נכנסנו לעיר העתיקה, עדיין לא טמנו פתק בכותל…. והמסקנה – אנחנו חייבים לשוב ולבקר בה ממש בקרוב!

 

נכון,  היה מהנה אך ארוך ומייגע, אי לכך אם אינכם מטיבי לכת תעשו נכון אם תהפכו את ההמלצה הזאת למודולרית. תחסירו, תוסיפו, תשתהו, תדחו חלק ליום אחר. 

 

אני עצמי כאמור כבר יודעת כי ממש בקרוב אעלה שוב לציון כדי לחוג עמה את יום שחרורה… וזוהי גם ההזדמנות לספר לכם, כי לכל המבקרים בעיר לקראת יום ירושלים יחכו הפתעות למכביר מצד בעלי העסקים והמוזיאונים בה.

ובינתיים ובצל האירועים המצערים בהר הבית אני מאחלת ומייחלת לירושלים חג שמח, שקט, שלווה ובשורות טובות.