|יח"צ. HZMT™ – HAVA ZINGBOIM Micronized Technology בסדרת פרופסי של חוה זינגבוים. צילום: כפיר זיותעשיית הקוסמטיקה העולמית מגלגלת מיליארדי דולרים על חלום אחד פשוט: לסייע לנו להישאר צעירים.
בישראל לבדה מגלגל השוק למעלה מ-80 מיליון דולר בשנה, כשמותגי יוקרה כמו לנקום ואסתי לאודר אחראים ל-30 מיליון מתוכם. אבל מאחורי כל הפרסומות הנוצצות והאריזות המהודרות מסתתר אתגר אמיתי: איך להפוך קרם פנים לאפקטיבי ולכזה שבאמת חודר לעומק העור – ולא רק נשאר על פני האפידרמיס.
עד היום, הקו המפריד בין קוסמטיקה לרפואה אסתטית היה די ברור. רוצים תוצאות משמעותיות? פנו להזרקות אצל הרופא. תכשירים קוסמטיים? הם מלחלחים, אבל האתגר הגדול – לגרום להם לחדור לשכבות העמוקות של העור – נתקל עד כה בקשיים אוביקטיביים.
אבל תעשיית הקוסמטיקה לא מוותרת. השנים האחרונות מלוות בניסיונות קדחתניים לצמצם את הפער – למצוא את הדרך לשלב בתכשירים קוסמטיים חומרים שעד היום היו בלעדיים לרפואה האסתטית. זה לא רק עניין של נוחות או מחיר; זה קרב על השליטה בשוק של עשרות מיליארדי דולרים.
ולפה בדיוק נכנסת כוהנת הביוטי חוה זינגבוים עם טענה קוסמטית חדשה, נועזת ומסקרנת למדי: לשיטתה היא הצליחה לעשות את מה שכל האחרים רק חלמו עליו – לשלב חומצה היאלורונית מצולבת, זו ששווה זהב בעולם ההזרקות האסתטיות, ולגרום לה להיות יעילה גם בתכשיר קוסמטי שנועד למריחה על העור. אם זה נכון, שהרי זוהי מהפכה שעשויה לשנות את כללי המשחק.
אבל כדי להבין אם זה באמת אפשרי, צריך להבין קודם מהי בכלל חומצה היאלורונית – ולמה כל כך מורכב לגרום לה לחדור לעור. בואו נתחיל!
חומצה היאלורונית: תעודת זהות
ב-1934, שני חוקרים מאוניברסיטת קולומביה – קארל מייר וג`ון פאלמר – בודדו חומר דביק ומוזר מקרומי התאים ברקמות הגוף. זה היה רב-סוכר (שרשרת ארוכה של מולקולות סוכר) עשיר בחומצה גלוקורונית – חומצה שנגזרת מגלוקוז.
מה שגילו השניים היה מדהים: החומצה היא כמו ספוג-על, מסוגלת לספוח מולקולות מים – פי 1,000 ממשקלה. אבל זה לא הכול. החומצה התברר גם משמשת כ"מנהלת תקשורת" בעור – היא מעבירה מסרים לפיברובלסטים, התאים שמייצרים קולגן (החלבון שנותן לעור חוזק) ואלסטין (שנותן גמישות).
כשהחומצה "מדברת" עם הפיברובלסטים, היא אומרת להם: "המשיכו לעבוד, תייצרו עוד קולגן, שמרו על העור חזק ומלא". הבעיה היא שהחל מגיל 25 הגוף מתחיל לייצר פחות ופחות חומצה היאלורונית. בגיל 60-70, הכמויות צונחות ל-50% בלבד, והתוצאה ניכרת – עור יבש יותר, פחות אלסטי, וקמטים שמתחילים להופיע.
העור: בניין דו-קומתי עם מערכת אבטחה
העור בנוי כמו בניין דו-קומתי עם מרתף. הדרמיס – השכבה העמוקה – היא המקום שבו נמצאים הקולגן והאלסטין. כשיש הרבה קולגן ואלסטין, העור מתוח ומלא. כשיש פחות – מופיעים קמטים. זה המקום שבו באמת נוצרים הקמטים.
האפידרמיס – השכבה החיצונית – מורכבת מכמה שכבות של תאים. התאים עולים בהדרגה כלפי מעלה, מזדקנים, מתמלאים בקרטין, ובסוף הופכים לתאים מתים ומתקלפים.
ו"הגג" – הסטרטום קורנאום – השכבה החיצונית ביותר, מורכבת מ-15-20 שורות של תאי עור מתים שמרוצפים כמו אריחי קרמיקה. בין ה"אריחים" יש חומרים שומניים שיוצרים מחסום אטום. התפקיד? למנוע כניסה של חיידקים ויציאה של מים. זה קצת כמו גג אטום.
לכן, כשמורחים קרם, ההיאלורונית נשארת על פני העור, סופחת מים, ונותנת מראה רענן ולח. זה בהחלט עושה עבודה והעור נראה טוב יותר, אך מדובר באפקט זמני. שדועך תוך שעות.
חומצה מצולבת: הגרסה המשודרגת
חשוב להדגיש: זה לא אומר שקרם קוסמטי הוא חסר ערך. להיפך – קרם הלחות מסייע לעור לשמר לחות, הוא מונע אידוי של מים, ושומר על המחסום החיצוני שלם. אבל האם בכוחו לעשות גם מעבר לכך? לכאן נכנסת הגרסה המשודרגת – החומצה ההיאלורונית המצולבת.
בהזרקות בקליניקה, הרופא משתמש בחומצה מסוג שונה מזאת ששכיחה בתעשייה הקוסמטית.
תארו לעצמכם שרשרת של חרוזים – ארוכה, גמישה, אבל חלשה. זוהי חומצה היאלורונית רגילה. החומצה המצולבת היא בעצם כמה שרשראות כאלה שיש ביניהן קשרים המחברים אותן – מעין רשת תלת-ממדית, ולכן היא הרבה יותר חזקה, יציבה, ועמידה.
התהליך, שנקרא "הצלבה", נעשה במעבדה באמצעות כימיקלים שיוצרים קישורים בין המולקולות. בעוד שהיאלורונית הרגילה מתפרקת תוך כמה ימים, ההיאלורונית המצולבת מחזיקה מעמד 6-12 חודשים.
בנוסף, המצולבת עושה עוד שלושה דברים שחברתה הרגילה אינה עושה.
היא ממלאת קמטים באופן פיזי. כשהרופא מזריק אותה ישירות לדרמיס, היא ממש תופסת שם מקום והקמט מתמלא, העור מתרומם, והקמט נעלם או מטושטש. היא סופחת מים ומעניקה נפח נוסף, והמעניין ביותר – היא מגרה את העור לייצר קולגן חדש. נוכחות של החומצה "מעירה" את הפיברובלסטים, ועם הזמן מתחולל שיפור במבנה העור עצמו.
כלומר, לא מדובר באותה החומצה שבתכשירים קוסמטיים. זו גרסה משודרגת, מולקולה ענקית – אפילו יותר גדולה מהחומצה הרגילה. והאתגר הגדול של התעשייה הקוסמטית הוא לגרום לה לעבור את המחסום של העור במריחה.
יח"צ. חוה זינגבוים, צילום: אלכס ליפקין
HZMT™ – פיתוח קוסמטי מסקרן
לכאן נכנסת הטענה המסקרנת החדשה של זינגבוים, פיתוח בשםHZMT ™ אותו היא שילבה בדור החדש של סדרת הטיפוח המוערכת שלה – PROPHECY.
הטכנולוגיה שהוצגה אתמול (ראשון) אמורה לבצע משהו מאוד מסובך כאמור: לקחת את החומצה המצולבת ולמזער אותה לחלקיקים זעירים של כ-120 ננומטר, תוך שמירה על המבנה המצולב. וזה גם החלק הקריטי, משום שאם מפרקים את ההצלבה – ההיאלורונית הופכת לרגילה ואם לא מקטינים אותה מספיק – המולקולה נשארת גדולה מדי לחדירה.
זינגבוים מצידה טוענת שהיא הצליחה לעשות זאת – "לראשונה בעולם". הטכנולוגיה שלה קיבלה מעמד Patent Pending – כלומר, הוגשה בקשה לפטנט, אולם היא עדיין ממתינה לאישור.
לדבריה שלושת תכשירים החדשים מצליחים להשיג שיפור משמעותי במראה ובגיל העור בתוך שבועיים בלבד. "היינו בהלם מהתוצאות. תוך שבועיים נצפתה ירידה בגיל הכרונולוגי – בעומק הקמטים, הקמטוטים, והטקסטורה של העור. זה לא עוד איזה קרם או עוד תכשיר. יש פה עבודה משמעותית של מחלקת מחקר ופיתוח".
יודגש, זינגבוים אינה זרה למחקר מדעי. בעבר היא כבר פרסמה שני מחקרים פורצי דרך על טכנולוגיות דומות, בכתבי עת מדעיים מכובדים.
המחקר הראשון (2019) עסק במיזעור של חומצה היאלורונית רגילה. מחקר קליני על 36 נשים שהראה שיפור של 38.9% בלחות העור, ו-67.5% דיווחו על שיפור בגמישות. המחקר פורסם ב-PMC.
המחקר השני (2022) עסק במיזעור של קולגן פברילי. התוצאות הראו שהקולגן הממוזער חדר לסטרטום קורנאום ולאפידרמיס. המחקר פורסם ב-JCAD.
שני המחקרים הללו בוצעו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: ד"ר רחל לוברט, ד"ר ענבר יריב, פרופ` דרור פיקסלר, וד"ר ענת ליפובסקי. אך חשוב לציין – שהשתיים האחרונות ד"ר ליפובסקי וד"ר לוברט משמשות כיועצות לחברת חוה זינגבוים, ושני המחקרים מומנו על ידי היצרנית Hava Zingboim.
זה כמובן לא בהכרח פוסל אותם – המון מחקרים בתעשיית הקוסמטיקה ממומנים על ידי היצרניות עצמן. אבל זה כן מעלה תהייה: האם גורם עצמאי היה מגיע לאותן מסקנות מחקר…
יח"צ. HZMT™ – HAVA ZINGBOIM Micronized Technology בסדרת פרופסי של חוה זינגבוים. צילום: כפיר זיו
רוקחים לנו פטנטים
ומה לגבי החומצה המצולבת הממוזערת – הפיתוח החדש שהושק השבוע?
כאן התמונה פחות ברורה. אין עדיין מחקר מדעי שפורסם. המותג מצידו אומנם מציג נתונים מרשימים: 94% הפחתה במראה קמטים, 92% שיפור במוצקות העור, 91% דיווחו על טשטוש קמטים סביב הפה. אבל יש פרטים שחסרים – כמה אנשים בדיוק השתתפו? האם היה מחקר כפול-סמיות (double-blind study) – מחקר שבו גם המשתתפים וגם החוקרים לא יודעים מי מקבל את החומר הנבדק ומי מקבל פלצבו? האם התוצאות עברו ביקורת עמיתים? וכדומה.
ולמרות זאת, יש בסיס מדעי לרעיון שמיזעור מסייע לחדירת החומצה.
חוקרים מ-MIT פרסמו ב-2013 מחקר שהראה שיפור של פי 7.8 בחדירת חומצה היאלורונית לעור – מחקר אקדמי עצמאי, לא ממומן על ידי חברת קוסמטיקה. גם שיסיידו פרסמה כבר ב-2023 מחקר ב-Scientific Reports שהראה שיפור של פי 1.5-3 בחדירה. ומחקר עצמאי נוסף מ-2024 ב-Archives of Dermatological Research הצביע שמשקל מולקולרי נמוך חודר הרבה יותר טוב.
אז התעשייה בהחלט מבינה שהמיזעור עוזר. השאלה: האם זינגבוים באמת הצליחה למזער את החומצה ההיאלורונית המצולבת תוך שמירה על תכונותיה? ועל זה יש להודות ביושר שללא מחקר עצמאי שיפורסם בערוצי המדיה והמחקר המקובלים – קשה לדעת את התשובה בוודאות.
מה שבטוח הוא שבהזרקה, החומר אכן נכנס ישירות לדרמיס לעומק של כמה מילימטרים. במריחה, אפילו אם המולקולה הקטנה אכן חודרת את האפידרמיס – נשאלת השאלה האם היא מגיעה פנימה לדרמיס?
מחקר הקולגן שפרסמה זינגבוים ב-2022 הראה חדירה לסטרטום קורנאום ולאפידרמיס, אבל לא חדירה משמעותית לדרמיס. אז ככל הנראה שזה נכון גם כאן – ולמרות שזו התקדמות הרבה, האפקט עשוי להיות שונה מהזרקות.
השורה התחתונה
מצד אחד, זינגבוים בנתה מוניטין של חדשנות מדעית. המחקרים הקודמים שלה אכן הראו שהיא יודעת למזער חומרים ולגרום להם לחדור טוב יותר.
המאמץ המחקרי והטכנולוגי שלה מעורר הערכה, אך בהעדר מחקר עצמאי שמאמת את הטכנולוגיה הספציפית הזו, קשה לקבוע נחרצות שהפטנט יעיל.
מחירי התכשירים החדשים: 595-695 ₪ – לא יקר מאוד ביחס למותגי פרימיום אחרים. בסוף, זה תלוי כמובן במה הצרכן מחפש. אם יש לכם את האמצעים ואתם מעריכים חדשנות קוסמטית – זוהי אופציה ראויה.
זינגבוים כאמור משקיעה רבות במחקר ופיתוח, והטכנולוגיות הקודמות שלה אכן הראו תוצאות טובות. לטעמי, יש כאן מאמץ כן ואמיתי לייצר קוסמטיקה יעילה ושונה, ולמי שמוכן לתת צ`אנס לפיתוח חדש – הדור החדש של סדרת הטיפוח המוערכת PROPHECY מסקרן ולגיטימי.
האם היא באמת הצליחה לשנות את כללי המשחק? הזמן יגיד, ועד אז אנחנו הראשונים לומר לחוה: שאפו!
