מאת: רות ליברוס
צילום: גוגלמקור השם "באוהאוס" (על פי אחת הסברות) הוא במונח "באוהיטה" (Bauhütte), שפירושו "צריף הבנאים". ב-20 במארס 1919 הגיש האדריכל ולטר גרופיוס לשלטונות העיר ויימאר בגרמניה בקשה להקים את בית ספר. האישור התקבל כמה שבועות מאוחר יותר, ב-12 באפריל, ובית הספר החל את דרכו.
בית הספר נסגר בברלין ב‑1933, על פי צו של המפלגה הנאצית, חודשים מעטים אחרי שעלתה לשלטון. שנות פעילותו של בית הספר היו קצרות. 14 שנים בלבד, ובימי חייו הקצרים נאלץ בית הספר לנדוד בשל רדיפות פוליטיות בין שלוש ערים: ויימאר, דסאו וברלין שבה נסגר סופית בידי הנאצים.
בית הספר באוהאוס בדסאו. צילום: pixabay מייסדו ומנהלו הראשון של בית הספר, האדריכל ולטר גרופיוס, (Walter Gropius), היה זה שהתווה את המטרה העומדת ביסודו: לחבר להרמוניה אחת אמנות, מלאכה ובנייה בעידן המכונה. המנהלים שאחריו שינו את ההדגשים. המנהל השני, הנס מאייר, (Hannes Meyer), מרקסיסט מוצהר, הגדיר אמנות ואדריכלות במונחים של תועלת לחברה, והמנהל האחרון, לודוויג מיס ון דר רוהה, (Mies Van Der Rohe), היה פורמליסט ואסתטיקון. האוונגרד, החדשנות, החופש ממוסכמות היו חוט השני שעבר בין כולם.
באופן פרדוקסלי, סגירתו של המוסד בטרם עת היא זו שעשתה לו את השירות הטוב ביותר, והפיצה את סגנון הבאוהאוס למרחקים שלא חלם עליהם. כשחדל להתקיים כאמור עם עליית הנאצים לשלטון, רוב מייסדיו ותלמידיו התפזרו ברחבי העולם והפיצו שם את בשורתו. הבולטים ביניהם מצאו את מקומם בארצות הברית.
