צילום: גוגלחברת גוגל מייחדת היום דודל לזכרו של יאן (יוהאנס) ורמיר – גדול צייריה של דלפט בתקופת הבארוק ואחד מגדולי הציירים בתולדות האמנות.
ביום זה, בשנת 1995, הוצגה בגלריה הלאומית לאמנות של וושינגטון. תערוכת רטרוספקטיבה שהציגה 21 מתוך 35 יצירותיו הקיימות.
מעט מאוד ידוע על חייו של ורמר שנולד בסתיו 1632 והוטבל לדת הפרוטסטנטית בכנסייה החדשה בדלפט.
הוא היה בנו של בעל אכסנייה, שהיה רשום בגילדת האמנים כסוחר אמנות. אבות אבותיו היו מעורבים בשערורייה של מעשי זיוף והוא, כאביו, עסק בסחר אמנות.
בנוסף ידוע שהיה בן למעמד הבורגני, שהמיר את דתו והפך קתולי טרם נישא לקתרינה בולנס, בתה של גרושה קתולית עשירה שהזוג חי עמה. לשניים נולדו 15 ילדים, והוא התקשה להתפרנס מציוריו ולכן הוא ומשפחתו התגוררו בבית חותנתו.
את מרבית ציוריו צייר בסטודיו שבקומה העליונה של בית חותנתו. לעת מותו ב-1675 עדיין חיו בבית זה עשרה מ-15 הילדים שילדה לו אשתו, אחד עזב את הבית וארבעה מתו בינקותם. עם מותו נקבר בכנסייה הקתולית הישנה של דלפט .
ורמר אהב לצייר נשים בעת עשייה שגרתית יום-יומית כשהן שקועות בעולמן הפנימי. ציורו הידוע ביותר "נערה עם עגיל פנינה", המכונה "המונה ליזה של הצפון" פרץ את גבולות הציור הוורמרי בהיותו ציור שבמרכזו דמות שאינה עסוקה בעשייה, ואינה מצויה בתוך תפאורה ביתית.
הדודל מתאר שלושה מציוריו. בצד שמאל מוצגת אמנות הציור (הידועה גם בשם אלגוריית הציור), שמן על בד שנוצר בין 1666 ל-1668 ובו נראה אמן המצייר אישה לפורטרט בסטודיו שלו. במרכז, ליידי כותבת מכתב עם המשרתת שלה, יצירה משנת 1670-1671 שמציגה אישה יושבת ליד שולחן וכותבת מכתב בעוד המשרתת שלה עומדת מאחוריה, מביטה מבעד לחלון כשהיא ממתינה להשלמת המכתב. ומימין, נערה קוראת מכתב בחלון פתוח, ציור שהושלם בערך בשנים 1657-59. הציור יוחס בטעות לאמנים אחרים עד שוורמיר זוהה ב-1880 כאמן שאחראי על הציור.
