מריאצ`י — נגני הרחוב המקסיקנים המזוהים עם מוזיקה עממית מקסיקנית, חוגגים מדי שנה בחודש נובמבר את יום חגה של הקדושה הפטרונית שלהם, הבתולה ססיליה.
המריאצ`יס המקוריים היו אמנם נגני רחוב אבל היום רובם בדרנים מקצועיים בתעשיית הבידור, ובעלי כישורי נגינה על יותר מכלי אחד, כשכל נגן גם יכול לשיר.
המריאצ`יס המקוריים היו אמנם נגני רחוב אבל היום רובם בדרנים מקצועיים בתעשיית הבידור, ובעלי כישורי נגינה על יותר מכלי אחד, כשכל נגן גם יכול לשיר.
לפעמים הם מלווים זמרי פופ, דוגמה לאחת מהם היא הזמרת סלינה, שהחלה את דרכה כחלק מתרבות המריאצ`י המקומית.
צילום: גוגלמקסיקו כידוע נחשבת למדינה מוזיקלית ביותר, מלבד המאריאצ`י, הראנצ`רה, "הבסמה מוצ`ו" ו"המקרנה", התרבות המוזיקלית המקסיקנית היא מגוון עצום של סגנונות ומקצבים ששכיחים בחגיגות העממיות, בימי הקדושים הנוצריים ובפסטיבלים.
צילום: גוגללאורך היסטורית המריאצ`י, הנגנים ערכו יצירות אקספרימנטליות עם כלי נשיפה, וכלי הקשה כולל הלבוש המסורתי בצבע כסף עם מכנס רכיבה הקרוי "צ`ארו" וכובע רחב-שוליים.
בשנת 2016 הכיר ארגון אונסק"ו בסוגה המוזיקלית של המריאצ`י כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.
הבוקר (שלישי) בחרה גוגל לייחד את הדודל היומי שלה לסוגה המוזיקלית שנולדה בתקופה הקולוניאלית, מצאה את מהותה בעידן הפוסט קולוניאלי, פרחה בתקופה הלאומנית, ותוך כך הפכה לבעלת השפעה עולמית בעת המודרנית.
