מאת: רות ליברוס
צילום: גוגל הדודל היומי של גוגל מוקדש היום (חמישי) למרסדס סוסה – הזמרת הארגנטינאית, שנאלצה לגלות ממולדתה בשנות השבעים של המאה הקודמת והפכה ל"קולה של דרום אמריקה".
סוסה, נולדה ב-1935 בכפר סן-מיגל בטוקומן שבצפון ארגנטינה, בת למשפחה ענייה ממוצא אינדיאני-אירופי. קולה הגרוני העמוק והצלול התגלה לראשונה כשהייתה בת 15, בתחרות כישרונות צעירים של תחנת רדיו מקומית. הזכייה בפרס הראשון הבטיחה לה חוזה הופעות קצר טווח, אבל עד מהרה פתחה בקריירה מקצועית שזכתה לתנופה כאשר הכירה את בעלה הראשון, המלחין אוסקר מתוס.
לצד אמנים כמו ויולטה פארא וויקטור חרדיה היו מתוס וסוסה ממנהיגי "נובה קנסיונה" – תנועת הזמר החדש. בבסיס התנועה עמדה השאיפה להחיות את המוסיקה העממית של ארגנטינה ושכנותיה, לאחד כמה מזרמיה ולבלום את התמסחרות של הזמר הדרום-אמריקאי בהשפעת הפופ המערבי. ואולם לא פחות מכך, אנשי ה"נואבה קנסיון" האמינו כי על המוסיקה לבטא את כולם המושתק של המיעוטים, בני המעמדות הנמוכים והסובלים מרדיפה פוליטית בארצותיהם, על משטריהן הרודניים והצבאיים ואכן מי שנחשבת לגדולת זמרות ארגנטינה, והקליטה יותר מ-70 אלבומים. נודעה כנציגתם של החלשים והמדוכאים בזכות שיריה, שעסקו לא מעט בסבלם וכאבם של הדרום אמריקאים.
סוסה, ששירה הידוע ביותר הוא "Gracias a la vida", "תודה לחיים", שרה כאמור גם שירי מחאה, לאחר מות פרון ב-1974, החלו התנכלויות השלטון, היא נעצרה באמצע הופעה בלה פלאטה והובהר לה שמוטב לה לא לשיר עוד שירים. בהמשך היא נעצרה שוב בעקבות שירה "אם יידום הזמר", ואז גרמו לה להבין כי לא רק אמנותה נתונה בסכנה, אלא גם חייה, והיא נאלצה לגלות מארגנטינה ב-1979, ולעבור להתגורר באירופה (צרפת/ספרד). ב-1982, עם התחלפות המשטר בארגנטינה, היא שבה למולדתה ובעשורים האחרונים הופיעה בעשרות מדינות.
באוקטובר 2009 אושפזה סוסה במרכז הרפואי "טרינידד" בבואנוס איירס בשל בעיות בכבד ובלב ואי ספיקת כליות וימים ספורים לאחר שחוברה למכונת הנשמה לאחר נפטרה (74).
