צילום: מושון תמיר. מדעטק חיפה – הדמייה
איך נראה כדור הארץ מגובה 400 קילומטר? יש סיכוי לנצח רובוט במשחק אבן־נייר־ומספריים? ומה בעצם קורה ברגע שכוכב מתפוצץ?
במבט ראשון, רובוטים וחלל נראים כמו שני עולמות נפרדים. בפועל, שניהם נולדו מאותו מנוע אנושי: הסקרנות. הרצון להבין מה נמצא מעבר לאופק, בין אם הוא מסתתר בקצה הגלקסיה ובין אם בתוך מכונה שמתחילה להיראות ולהתנהג כמעט כמונו.
מדעטק חיפה, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, מחבר בין שני העולמות הללו בתערוכת הקיץ החדשה שלו, "קיץ מהכוכבים". תחת קורת גג אחת נפגשים בה רובוטיקה מתקדמת, בינה מלאכותית, חקר החלל וטכנולוגיות שנמצאות בחזית החדשנות העולמית.
זו לא עוד תערוכה שמסתפקת בגימיקים ובתמונות לרשתות החברתיות. היא מציעה הצצה מרתקת לעולם שבו בינה מלאכותית מקבלת גוף, רובוטים לומדים להבין את סביבתם, והחלל הופך לנגיש ומוחשי יותר עבור המבקרים.
הרובוטית הכי אנושית הגיעה לישראל
נתחיל בכוכבת הראשית של התערוכה: אמקה (Ameca), רובוטית הומנואידית שכבר הפכה לתופעה עולמית הודות להבעות הפנים המרשימות שלה, ועתה מגיעה לישראל בפעם הראשונה.
בשנים האחרונות הפכה אמקה לאחת הרובוטיות המזוהות ביותר בעולם, לאחר שסרטונים שלה צברו מיליוני צפיות והמחישו עד כמה הגבול בין תקשורת אנושית לתקשורת בין אדם למכונה מתחיל להיטשטש.
אמקה מסוגלת לחייך, למצמץ, להתנשף, "לגרד" באף ולשמור על קשר עין ממושך שמרגיש אנושי באופן מפתיע. היא פותחה על ידי חברת הטכנולוגיה הבריטית Engineered Arts ומבוססת על פלטפורמה של בינה מלאכותית ולמידת מכונה הפועלת בענן, מה שמאפשר לשדרג אותה בהדרגה מבלי לבנות בכל פעם רובוט חדש.
למרות היכולות המרשימות שלה, יש דבר אחד שהיא עדיין לא יודעת לעשות: ללכת. כך שלפחות בינתיים, תרחישי המדע הבדיוני ייאלצו להמתין.
לצדה מוצגים בתערוכה גם כלבים רובוטיים אוטונומיים, לצד רובוטים דמויי אדם נוספים המדגימים כיצד טכנולוגיה, מחקר ולמידה משתלבים יחד בעולם האמיתי.
הכלבים הרובוטיים אולי נראים כמו גאדג'ט משעשע, אבל בפועל מדובר במערכות מתקדמות שנועדו לפעול בסביבות מורכבות, לשאת ציוד ולבצע משימות במקומות שבהם נדרשת תנועה מדויקת ויציבה. דווקא הפער בין המראה הידידותי לבין היכולות התעשייתיות הוא מה שהופך אותם למסקרנים כל כך.
גם הרובוטים ההומנואידיים עברו בשנים האחרונות שינוי משמעותי. אם בעבר הם פעלו בעיקר לפי תסריטים קבועים, כיום הם מסוגלים ללמוד את סביבתם, לזהות אנשים וחפצים ולהגיב להוראות מורכבות יותר. זו גם הסיבה שחברות ענק ברחבי העולם, לצד חברות ישראליות כמו מנטי רובוטיקס, משקיעות משאבים רבים בפיתוח הדור הבא של הרובוטיקה ההומנואידית.
מי שרוצה לבחון את עצמו מול מכונה יוכל להתמודד ישירות מול מערכת רובוטית חכמה במשחק אבן־נייר־ומספריים, המזהה את תנועות היד בשבריר שנייה ומגיבה בהתאם. תצוגת זרוע רובוטית מדויקת משלימה את המתחם וממחישה כיצד רובוטים כבר משנים כיום את פני התעשייה והרפואה.
אם הרובוטים שבתערוכה מציגים לאן הטכנולוגיה האנושית עשויה להגיע בשנים הקרובות, תערוכות החלל מזכירות עד כמה רחוק כבר הצלחנו להגיע.
צילום: מושון תמיר. שביל החלל במדעטק
שיגור מחיפה אל החלל
מהרובוטים עוברים אל החלל, וגם כאן מדעטק מעלה הילוך. לצד תערוכת "קיץ מהכוכבים", יכולים המבקרים להתרשם גם מאגף החלל החדש של המוזיאון, שהושק בחודשים האחרונים ומרכז תשע תצוגות המוקדשות לחקר החלל, לוויינים וטכנולוגיות פורצות דרך.
גולת הכותרת היא "סבבילון 5" – הדמיית שיגור סוחפת שבה המבקרים יוצאים מכדור הארץ, חולפים בין כוכבי הלכת של מערכת השמש וחווים לרגע כיצד עשויה להרגיש משימת חלל.
הכניסה למופע מומלצת מגיל חמש, וילדים עד גיל עשר נדרשים להיכנס בליווי מבוגר.
אז איך נראה כדור הארץ מנקודת המבט של אסטרונאוט? זו בדיוק החוויה שמנסה לשחזר הקופולה, העתק של חלון התצפית המפורסם מתחנת החלל הבין־לאומית.
התחנה האמיתית מקיפה את כדור הארץ בגובה של כ־400 קילומטר, במהירות של כ־28 אלף קמ"ש, ומשלימה הקפה של כדור הארץ אחת לכ־90 דקות.
הקופולה מורכבת משבעה חלונות, כשהחלון העגול שבמרכזה הוא הגדול ביותר שנשלח אי פעם לחלל. הוא עשוי משכבות זכוכית מיוחדות שנועדו להתמודד עם פגיעות אפשריות של מיקרו־מטאורואידים ושברי לוויינים.
אגף החלל החדש אינו עוסק רק בכוכבים רחוקים, אלא גם בטכנולוגיות שפועלות סביבנו מדי יום – גם אם איננו מודעים לכך.
החלל אולי נראה רחוק, אך בפועל הוא משפיע על שורה ארוכה של תחומים בחיי היומיום שלנו, בהם תקשורת, ניווט, חקלאות, חיזוי מזג האוויר וביטחון.
תערוכת "ישראל בחלל" מספקת הזדמנות להיזכר בעובדה שפעמים רבות נשכחת: מאז שיגורו של הלוויין הישראלי הראשון, אופק 1, בספטמבר 1988, ישראל נמנית עם מספר מצומצם של מדינות המסוגלות לבנות, לשגר ולהפעיל לוויינים בכוחות עצמן.
המשמעות היא שישראל שייכת למועדון קטן של מדינות המחזיקות ביכולות חלל עצמאיות – הישג בעל משמעות מדעית, טכנולוגית ואסטרטגית.
מאחורי המוצגים עומד שיתוף פעולה רחב עם גופים מרכזיים בתעשיית החלל הישראלית, בהם התעשייה האווירית לישראל, רפאל, הטכניון וסוכנות החלל הישראלית, לצד חברות חדשנות המתמחות בלוויינים, תקשורת חלל ומחקר בתנאי מיקרו־כבידה.
בין המוצגים תוכלו לראות דגמי לוויינים, ציוד אסטרונאוטים מקורי, מעבדת חלל אמיתית שחזרה לכדור הארץ, עדשות שיוצרו בתחנת החלל הבין־לאומית ואנטנה נפרשת שכבר שהתה בחלל – עדות מוחשית לטכנולוגיות שנמצאות בדרך כלל הרחק מעל ראשינו.
צילום: נדב רותם
כשהיקום מתעורר לחיים
תערוכת האורח המרכזית מגיעה מהמוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע בניו יורק ומציגה הדמיות המבוססות על תצפיות משלושה מטלסקופי החלל המובילים בעולם: ג'יימס וב, האבל וגאיה.
הטלסקופים הללו פועלים מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ, ולכן מסוגלים לקלוט סוגי קרינה שאינם נגישים באותה מידה לטלסקופים קרקעיים.
התוצאה היא הצצה לתופעות מהמרתקות ביקום: היווצרות כוכבי לכת, התפוצצויות סופרנובה וסילוני גז הנפלטים במהירויות עצומות בסביבתם של חורים שחורים. עבור המבקרים, זו הזדמנות להתקרב מעט אל תהליכים שמתרחשים במרחקים עצומים מכדור הארץ.
לצד הטכנולוגיה והמדע, יש בתערוכה גם ממד אנושי. תצוגת "סלפי בחלל" מרכזת כמה מהתצלומים ההיסטוריים והמוכרים ביותר שצולמו מחוץ לכדור הארץ.
בין היתר מוצגים "הגולה הכחולה", שבה נראה כדור הארץ בשלמותו לראשונה, תיעוד המפגש בין החללית האמריקאית אפולו לחללית הסובייטית סויוז, ו"הנקודה הכחולה החיוורת", התמונה שהמחישה עד כמה כדור הארץ קטן ביחס למרחבי היקום.
לצדם מוצג גם תצלום של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל אוחז בספר תורה זעיר ששרד את מחנות ההשמדה ואותו לקח עימו למסעו בחלל. זהו אחד המוצגים האישיים והמרגשים ביותר בתערוכה, המחבר בין סיפור החלל הישראלי לבין ההיסטוריה היהודית.
במסך נוסף במוזיאון ניתן לצפות בתמונות מביקוריהם של אסטרונאוטים במדעטק לאורך השנים, ובהם ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח.
צילום: מושון תמיר. שביל החלל במדעטק
לא רק לילדים
קל לחשוב על תערוכות מסוג זה כעל פעילות לילדים, אך "קיץ מהכוכבים" מכוונת לקהל רחב יותר. הילדים יוכלו כאמור לפגוש רובוטים, להתנסות במוצגים אינטראקטיביים ולחוות הדמיית שיגור, בעוד שהמבוגרים ימצאו עניין בשאלות שהתערוכה מעלה על בינה מלאכותית, טכנולוגיה, תעשייה וחקר החלל.
כרטיס הכניסה מקנה גישה גם לכל מתחמי מדעטק, ובהם יותר מ־20 תערוכות קבע, פארק המדע הפתוח, מתחם לגיל הרך ועשרות מוצגים אינטראקטיביים נוספים.
בין הרובוטית שמנהלת קשר עין כמעט אנושי, הכלבים הרובוטיים שמדגימים את הדור הבא של הטכנולוגיה והתערוכות שמחזירות את המבקרים לרגעים הגדולים של חקר החלל, "קיץ מהכוכבים" מצליחה לחבר בין שניים מהנושאים שמעסיקים את האנושות יותר מכל: לאן נגיע בעתיד, וכמה עוד נותר לנו לגלות בדרך…
מחיר: 84 שקל (הכניסה חינם עד גיל 5)
מדעטק, שמריהו לוין 25, חיפה
